יום ראשון, 23 במאי 2010

מה עושים כשהמחשב לא סוחב- פוסט ראשון שהוא בעצם שני בסדרה

אולי התקלה הנפוצה ביותר והמייגעת ביותר שבנמצא בעולם טכנאות המחשבים היא מחשב איטי.
למעשה כבר נגעתי באחת הסיבות הנפוצות לכך בפוסט הראשון בקטגורית אנטיטכנופוביה, תוכנות שעולות באופן אוטומטי יחד עם מערכת ההפעלה ותופסות חלק ממשאבי המחשב. ישנן עוד מליון ואחת סיבות מדוע מחשב עשוי להפוך איטי. בדרך כלל יהיו כמה גורמים במקביל שיגרמו להאטה של המחשב שרובן קשורות למעין תחזוקה שוטפת שלו, כך שטיפול בגורם אחד לאו דווקא יאיץ את המחשב משמעותית. לכבוד הקיץ אתמודד עם אחת התקלות הנפוצות בתחום, שבה ספציפית מומלץ לטפל גם אם לא עושים שום טיפול אחר במחשב.

חם
לעיתים קרובות למעבד של המחשב שלכם פשוט ממש חם, לעיתים זה יגרום לו להאט, לפעמים להתקע לגמרי. פעמים רבות הדרך הטובה לפתור את זה היא פשוט לנקות פיזית את המחשב מאבק. זאת בהנחה שהוא באמת כזה מלוכלך
מה אתם צריכים בשביל זה?
-מברג פיליפס (בשביל לפתוח את המארז)
אמצעים לניקוי פנים המחשב:
- ספריי לחץ לניקוי מכשירים אלקטרונים (לא חובה אבל רצוי ביותר) נניח כמו בתמונה שכאן
- מקלות אזניים
- פינצטה, רצוי כזו שמתעקלת בקצה, כמו כאן
- טישו
אז מה עושים?
1. מכבים את המחשב (דא)
2. מנתקים את החשמל מהצד של המחשב (לא מהצד של השקע) לנוחות שלכם כדאי גם לנתק את כל יתר החוטים שמאחורה.
3. פותחים את המארז של המחשב:
מחשב סטנדרטי עומד נפתח באופן הבא:
במאחורה של המחשב מסוג בד"כ כל החיבורים למקלדת, עכבר מסך וכו' מרוכזים בצמוד לאחד הצדדים, זה הצד שאתם לא פותחים. למטרה שלפנינו נפתח את הצד השני שמחובר בשני ברגים בד"כ. פותחים אותם בעזרת הפיליפס שהכנתם מבעוד מועד ומחליקים את המארז בעדינות החוצה.
יש פה ושם גם מחשבים שוכבים (למשל של חברת IBM), לרוב הם נפתחים באופן מעצבן בהרבה כך גם דגמי מחשבים ישנים יותר שפחות נפוצים בימינו. בסרטון הבא איש חביב ומשועמם יסביר לכם איך לפתוח סוגים שונים של מארזי מחשבים בפירוט יתר, אם אתם קצת חוששים מפתיחה של המחשב ו/או מעולם לא עשיתם זאת בעצמכם קודם לכן, אני ממליצה לצפות בבחור בטרם אתם פועלים.
4. כעת מתפעלים מכמות האבק שיש לכם בפנים. יפה, נכון?
5. מנקים: את הריצפה של המארז אפשר לנקות בסבבה עם סתם טישו, אבל תכלס החלק המטונף שבאמת קריטי לנקות הוא גוף הקירור של המעבד שזה המאוורר השחור הזה שלרוב נמצא באמצע הלוח אם ומחובר למין גוף שעשוי ממן שלבי מתכת שכאלו. משהו בערך כזה:
ואיך בעצם מנקים את הדבר המכוער הזה? יש לא מעט טכנאי מחשבים שדוגלים בפירוק של המאוורר מגוף הקירור ואף פירוק של גוף הקירור כולו מהמעבד. מנסיוני האישי זה סיכון מיותר, היות שטעות קטנה בעת החיבור או הפירוק יכולה לעלות לכם במקרה הטוב בהריסה של הצ'ופצ'יקים מפלסטיק שמחברים את גוף הקירור/המאוורר למקומם ואז תיאלצו לרכוש חדשים ולהיפרד ב100-200 ש"ח. במקרה הרע אתם עלולים לשרוף את המעבד, ואז בד"כ תאלצו לרכוש מחשב חדש.
אשר על כן, אני מכנה את השיטה הזאת - 'ניתוח לב פתוח' ומעדיפה להמנע מהעניין ככל האפשר ובטח שלא ממליצה על כך לאנשים חסרי נסיון בתחום.
אז אחרי מסכת ההפחדה הזו, מה כן כדאי שתעשו?
- השכיבו את המחשב על הרצפה/שולחן כדי שיהיה לכם נוח.
- בעזרת הפינצטה שלפו בהנאה תלתלי אבק שמנמנים ואפרפרים מגוף הקירור כמו היו אילו תלתלים היוצאים מאפו של המרצה השנוא עליכם באוניברסיטה.
- היעזרו במקלות האוזניים כדי לשלוף תלתלים סרבנים.
- אם רכשתם לכם מבעוד מועד את הספריי לחץ האמור לעיל תוכלו פשוט לנשוף בעזרתו בין השלבים של גוף הקירור (זה די כיף אם אתם שואלים אותי..) רק חברו לפיה את הקשית הדקה שלרוב מגיעה יחד איתו (לחיזוק זרם הגז). לרוב אני משתמשת בו רק לאחר שניקיתי את החלק הארי של האבק בעזרת הפינצטה, אבל אפשר גם להשתמש רק בו. איתו אתם גם יכולים לנקות את לוח האם באופן כללי. זה פחות קריטי לתפקוד המחשב, אבל לא יכול להזיק. רק אל תצמידו את הקשית ישירות ללוח אם כדי לא לפגוע ברכיבים העדינים שם בטעות..
- בגדול שאפו למצב שאין שום דבר החוסם את האויר מלהיכנס בין שלבי גוף הקירור.
6. זהו, אתם יכולים לסגור את המחשב ולהתפעל ממהירותו החדשה (או שלא).
אם מישהו מנסה לבצע את האמור בפוסט, אשמח לפידבק אם הוא הצליח או שמשהו היה לא מובן...
ושוב אשמח לענות על סוגיות מחשביות דרך הבלוג (גם אם בדיליי של חודש חודשיים P^:)

התמונה צולמה ע"י מישהו בשם Charbul
ונלקחה מהפליקר שלו

יום רביעי, 12 במאי 2010

אגב הסרטון מהפוסט הקודם

הקליפ של רטטט לשירם החדש הדומה כלכך לשירהם הקודמים אך עדיין מצויין בעיני.



יום שלישי, 11 במאי 2010

יש לי צב

בחודשים האחרונים אני וענבל מגדלות את הצב של אחותה הקטנה בגינת הירק הקטנה שלנו (עד שלקחנו אותו הוא חי בטרריום זעיר ועגמומי).
לפני כמה ימים סוף סוף צילמתי אותו בעת פת הערבית שלו במיקום החביב עליו בגינה: גבעת הקומפוסט. לאחר מאבק פורמטים קל (מדהים עד כמה הפעולה הזו רחוקה מטרוויאליות, שנות האלפיים בתחת שלי) הצלחתי להעלות את הסרטון הערב לאינטרט והרי הצב לפניכם במלוא הדרו.



ולא יכלתי שלא להוסיף לסיום את שירו הנאה של פגיס. הוא לא קשור, אבל מאז שיש לי צב אני מוצאת עצמי מדקלמת את מילותיו לפעמים.

חשבון צנוע/ דן פגיס
אבותינו הצב, לטאת האצות,
לאט דשדשו באושר פושר של ביצות.
זכותם לא עמדה לנו. היער גבר
ופרץ וגבה ונגרף במזל מעבר.
מורי, הגורילה, קפדן הוא. לא טוב בעיניו
שאני סתם ולד מנומם ועניו.
כל אימת שאני מתחלחל מן הדם,
הוא צועק: מה איתך, מתי כבר תהיה בן אדם!
והוא צודק, אני מוכרח להתפתח:
לא להרהר. להיות צייד שמח.