יום חמישי, 29 בספטמבר 2011

כולסטרול זה משעמם

עוד מהרהוריה של סטאז'רית לתזונה עם חושים מחודדים...
במהלך שנות השמונים והתשעים (ואולי גם תחילת שנות ה2000) היתה רווחת בעולם התזונה התפיסה שביצים מעלות את הכולסטרול בדם.
ההגיון שבכך היה ברור לכל בר דעת, לא יתכן שקופסה שמכילה בתוכה 200-300 מ"ג כולסטרול לא תשפיע על רמת הכולסטרול בדם, לא?
אבל מה, תזונה זה עסק מסובך, וכפי שההגיון בתהליכים ביולוגים או פיזיקלים רבים לאו דווקא מתנהל בהתאם להגיון הבריא שלנו, כך גם מאזן הכולסטרול והשומנים בדם לא מתנהל בדיוק בהתאם להגיון.
וכך התגלה בשורה של מחקרים מתחילת שנות ה2000 שביצים דווקא לא מעלות את רמת הכולסטרול LDL (הכולסטרול המכונה הכולסטרול הרע בפי הדיוטות) בצום (את הבולד על המילה צום אסביר בהמשך הדרך). 
כאן יש מקום לעצור לרגע ולתת הסבר על מה בדיוק קורה לכולסטרול שאנו אוכלים במערכת העיכול ואיך זה יכול להיות שגילו ממצא שסותר כך את ההגיון שלנו.
דיסקלמייר כרגיל: מדובר בהסבר לא מדוייק ב100 אחוז, אם מישהו שיגיע לבלוג הזה יגלה אי אילו אי דיוקים קריטיים,  הוא מוזמן לתקן אותי. בכל זאת עברו איזה שנתיים מאז שלמדתי את התהליך הזה באופן מדוקדק.. ואני מודה שאף פעם לא הייתי כזה חזקה בפרטים הקטנים בחלק הזה של התואר.. מה גם שלא הייתה ברירה אלא לדלג על חלק מההסבר למען ההפשטה.
השתדלתי להסביר את העסק בצורה הברורה ביותר שיכלתי, אבל מה לעשות שזה עסק מורכב ועבור חלקכם יהיה קצת משעמם.. אז אתם מוזמנים לדלג על החלק הזה אם הוא לא מעניין אתכם.. לחלופין, אם זה דווקא כן מעניין אתכם משום מה, אני זמינה לשאלות ואולי אפילו לתשובות!
בהתחשב באורכו של ההסבר, בפועל את הקשר בין ההסבר שאתן כאן לבין הממצאים בנוגע לביצים אשאיר כבר לפוסט הבא (אח, איך אני בונה פה את המתח זה משהו..).
דרך כל כולסטרול
אז הן הכולסטרול והן השומן שאנו צורכים בתזונה נספגים במעי הדק בתהליך מייגע מעט, בתוך המעי הם מתקבצים בכדוריות של שומן וכולסטרול הקרויות בשם המצחיק "כילומיקרונים". הכילומיקרונים האלה יגיעו למערכת הלימפה ומשם לדם. חלק מהשומן שביחידות הללו יגיע לרקמות השומן ישירות מהדם. וחלקו יגיע לכבד, הכולסטרול יגיע כמעט כולו לכבד.
כעת הכבד צריך לחלק את הכולסטרול הזה (כמו גם את זה שהוא בכל מקרה יוצר ללא קשר לזה שקיבל בתזונה) לרקמות הזקוקות לו. זאת נעשה על ידי כדוריות העשויות שומן כולסטרול וחלבונים בשם ליפו-פרוטאינים (ליפו-שומן, פרוטאינים-חלבונים). החלבונים תפקידם זיהוי של רקמות היעד של השומן והכולסטרול הזה כמו גם סוג של אינטרקציה מתוסבכת בין סוגי הליפו-פרוטאינים השונים. הליפו-פרוטאינים המוכרים לרובנו הם ה-Low Density Lipoprotein - LDL וה- High Density Lipoprotein HDL.
חוץ מאילו יש גם את הVery Low Density Lipoprotein VLDL  והIntermediate Density Lipoprotein - IDL.
הצפיפות שאליה מתייחסים בשמות האלה היא הצפיפות של החלבונים ביחס לשאר המרכיבים בכדורית.
אז מה קורה בפועל?
הכבד שולח לדרכו את הליפופרוטאין הנקרא VLDL. החבר הזה מכיל יחסית הרבה שומן והרבה כולסטרול, השומן יעשה את דרכו לרקמות השומן והשרירים הזקוקים לו. כאשר השומן הזה יוצא מהרכיב הזה הוא הופך להיות LDL שזה רכיב עם פחות שומן אבל עם אחוז כולסטרול גבוה מאד. הרכיב הזה תפקידו לחלק את הכולסטרול הזה ברחבי הגוף לכל מיני רקמות (כל רקמות הגוף משתמשות בכולסטרול לכל מיני צרכים - בניית הורמונים, מבנים שונים בתאים בייחוד בממברנה של התא ועוד כל מיני דברים). מה שרקמות הגוף לא "רצו" צריך לחזור חזרה לכבד ולהתפרק. חלקו יהפוך למלחי מרה וחלקו יופרש מחדש בכדוריות של VLDL. על אף שהLDL ידוע לשמצה, הוא ממלא תפקיד חיוני בהעברה של הכולסטרול לרקמות שאכן זקוקות לו ואנחנו צריכים שגם הוא יסתובב לו בגוף ברמה כלשהי.
הבעיות מתחילות כשהרמות שלו הן גבוהות מידי. מכל מיני סיבות, לעיתים תזונתיות לעיתים גנטיות, בד"כ גם וגם.. הLDL עשוי להתקע בדם ולהסתובב שם ללא קשר להאם אכלנו לאחרונה פצצת כולסטרול ושומן, או שרק לפני שלושה ימים אכלנו איזו ביצת עין (דכאני!). כאשר רמתו של הLDL גבוהה והוא מסתובב לו להנאתו בדם, ישנה סכנה שיעבור חמצון על ידי רדיקלים חופשיים שבלי קשר מסתובבים להם בדם. LDL מחומצן הוא מסוכן שבעתיים, היות שהוא עשוי למצוא את דרכו למתחת לדופן כלי התא, שם יצטבר לו להנאתו ואז עשוי בבת אחת להתפרץ החוצה וליצור קרישי דם שיגרמו בתורם להתקפי לב ושבץ. הנה סרטון שמסכם את התהליך הזה-

אוקי ומה בעניין HDL? אותו לא הזכרנו בכלל בינתיים.
אז הHDL תפקידו העיקרי הוא לשמש כמתווך בכל התהליך, הוא מוסר ולוקח כל מיני חלבונים מהדפנות של הליפופרוטאינים במטרה לגרום הן לשומנים והן לכולסטרול להגיע לרקמות הזקוקות להם. כמו כן הוא אוסף כולסטרול חופשי שחמק לו ומסתובב בדם ועל כן מסוכן במיוחד. התהליך הוא מורכב להחריד ואין סיבה ממשית להבין אותו לעומקו. מה שחשוב להבין זה שמאחר שHDL תורם לסילוקו של הLDL והכולסטרול החופשי מהדם ולכן תורם להורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם.
עוד נקודה שחשוב להבהיר. אנשים שאינם צורכים כלל כולסטרול - כלומר אנשים שנמנעים ממזון מהחי באופן מוחלט אינם צריכים לחשוש שאין להם LDL או HDL בגוף. זאת מאחר שהגוף לא חייב לקבל כולסטרול מהתזונה. הכבד מייצר את הכולסטרול באופן עצמאי בכמות מספקת לכל רקמות הגוף, את הכולסטרול הוא שולח אותו בליפופרוטאינים לרחבי הגוף באותו תהליך בדיוק.

על הקשר של כל התהליך המייגע הזה להאם ביצים מעלות את הכולסטרול אכתוב כבר בפוסט הבא (בכל זאת אני צריכה לעשות משהו יעיל עם עצמי מתישהו היום)

יום רביעי, 28 בספטמבר 2011

טבעונית מעבר לקווים

לאחרונה התחלתי סוף סוף סטאז' בבית החולים איכילוב כחלק מהתהליך הארוך והמייגע שהחל אי שם בשנת 2007 בכמה קורסים בפתוחה, ושבסופו אהיה דיאטנית קלינית מן המניין (מתישהו במהלך 2012 ככל הנראה).
הסטאז' מעניין למדי ולראשונה מאז תחילת התהליך הזה, אני מקבלת כלים אמיתיים ופרקטיים למקצוע שבחרתי לי.
אמנם בסופו של יום אין לי עניין רב לעבוד בבית חולים.אני מעדיפה לעסוק במניעת מחלות שפע למינהן בעזרת תזונה נכונה, ולא בלתת ייעוץ לאיש בגיל העמידה שצרך מזון זבל כל חייו וכעת יש לו סכרת סוג 2 וכליות מקולקלות ולכן עליו לאכול פחות סוכר וירקות עתירי אשלגן...
כנכנסתי לסטאז' די חששתי מרפלקס הקאה שיהיה לי מאינטרסים כלכליים של תעשיות המזון שידוע לי היטב עוד ממהלך התואר, בוחשים עמוק עמוק בתחום התזונה. משהו מקביל פחות או יותר לתעשית התרופות שבוחשת בעולמם של הרופאים.
אם כי ככל הנראה מאחר שתחום התזונה הוא תחום חדש יותר, היכולת של אינטרסים כלכליים לחדור פנימה, היא אולי אפילו חזקה יותר. אבל יתכן שזו כבר סתם ספקולוציה שלי.
במידה מסויימת הופתעתי לטובה, אולי בגלל שרוב החולים באמת לא יפיקו יותר מידי תועלת בריאותית בתזונה לאוכלסיה בריאה מהסוג שאהיה מעוניינת לקדם בעתידי המקצועי, אז זה פשוט פחות מטריד אותי. אולי גם הציפיות שלי נמוכות מאד.
כאן חשוב לציין עוד נקודה מטרידה, ראש מחלקת התזונה בבי"ח איכילוב היא אחת הדמויות הבולטות בעולם הדיאטה הישראלי - אולגה רז. לאולגה מבחר נאה של תפקידים בעולם הזה מלבד תפקידה באיכילוב בו היא שולטת ביד רמה בכמה עשרות תזונאיות. בין השאר היא ראש החוג לתזונה במכללת אריאל וכן ממציאה ומשווקת של דיאטת הלחם שיחסית מפורסמת בארצנו.
אבל מה שאותי ספציפית באמת מעניין זה שהיא גם הדיאטנית של מועצת הלול כבר כמה שנים טובות. מתוקף כך נתקלתי בשמה במאמרים שונים המנופפים ביתרונות של ביצים וכביכול שוברים את המיתוס שביצים מעלות את הכולסטרול (נגיע בהמשך לסוגיית נכונות הטענה הזו). מאמרים מסוג זה התפרסמו גם באתר מיוחד שמועצת הלול פתחה בנושא (לשמחתי הוא ברגע זה לא באויר אז לא יכלתי לקשר אליו) וגם באתר הראשי של מועצת הלול וכן בעיתון של הארגון לדיאטנים עתי"ד.
כוננות הספיגה שלי לתכנים תועמלניים התחדדה פלאים מרגע שגיליתי שאת הסטאז' שלי אעבור במחלקה שזו הדמות העומדת בראשה (אגב, איכילוב הוא בית החולים הקולט את הכמות הגדולה ביותר של סטאז'ריות לתזונה בארץ.. עוד נקודה מטרידה לחשוב עליה).
הפעם הראשונה בה נתקלתי בבחישה מהסוג הזה היתה בהמלצות שניתנו להוריה של ילדה בת 3 עם סכרת סוג 1 (סכרת נעורים כפי שהיא נקראת בציבור הרחב) עם טריגליצרידים (שומנים) גבוהים בדמה. למיטב זכרוני גם הכולסטרול שלה היה גבוה למדי.
שוב עליי לסטות מהנושא ולתאר על רגל אחת ובאופן מאד לא מדוייק את  ההמלצות הכלליות לילדים חולי סכרת:
להמעיט באכילת פחמימות פשוטות (סוכר, ממתקים, חלב ניגר ולחם לבן) לאכול באופן מדוד ביותר פחמימות מורכבות (אורז, פסטה, לחם מלא, קטניות וכן הלאה) ולאכול באופן מדוד גם פירות (שסוכריהם פשוטים אך יש להם יתרונות בריאותיים גבוהים מכדי שאפשר יהיה להמנע מהם לגמרי).
ירקות וחלבון מהחי מותר לחבר'ה האלה לאכול כמה שבא להם וכך גם מזון שומני (שגם הוא לרוב מהחי..).
פעמים רבות מתפתחת בקרב חולי סכרת דיסליפדמיה - שמוגדרת לרוב כרמות כולסטרול ושומן בדם גבוהות בצום.
מצבים מהסוג הזה מסוכנים שבעתיים לחולי סכרת מהאוכלוסיה הרגילה זאת מאחר שמדובר בהוספה של גורם סיכון נוסף למחלות לב וכלי דם עבור אנשים אילו (הסכנה העיקרית בסכרת שאינה מאוזנת היא שגלוקוז (סוכר) גבוה בדם עשוי לפגוע בכלי דם - בייחוד העדינים שבהם, למשל אילו שבעיניים ובכליות - זו הסיבה שסכרת עשויה לגרום למשל לעיוורון ולאי ספיקת כליות).
נחזור לילדה - במקרה שלה הדיאטנית המליצה להוריד מזונות שמעלים רמות שומן שהילדה הזו אכלה:
לעבור מבשר עתיר שומן לסוג  עם פחות שומן (מבקר לעוף נניח), להפחית מזון מטוגן, לאכול פחות מאפים עתירי שומן, לעבור למוצרי חלב דלי שומן, ולאכול יותר ירקות.
לאחר הפגישה שאלתי את הדיאטנית מדוע היא לא הזכירה את נושא הביצים.
הדיאטנית הסתכלה עליי במבט מזועזע כאילו ישנתי לאורך כל התואר שלי, "ביצים לא מעלות את רמות הכולסטרול האינך יודעת?" היא אמרה.
בחצי פה אמרתי לה שדווקא קראתי שביצים הם גורם סיכון לסכרת סוג 2 ולמחלות לב בקרב חולי סכרת. הבטחתי לשלוח לה את המאמרים הרלוונטיים. מדובר במספר מאמרים טריים מהשנים האחרונות. שללא ספק תזונאיות שעוסקות בסכרת צריכות לקרוא.
את אותו אחר צהריים העברתי בשקידה על מאמרים בנושא שגרמו לי להבין שעליי לכתוב באופן מסודר את מה שהצלחתי להבין בתחום הסבוך הזה של ביצים וכולסטרול.
למעשה כל הפוסט הזה הוא הקדמה לפוסט הבא שיעסוק בדיוק בזה (מה לעשות שכרגע זה לא שכתבה שאכתוב בנושא הזה תגיע לאיזה עיתון בעולם החיצון. אז שלפחות שזה יופיע איפה שהוא... כדי שלפחות אני עצמי אזכור מאיפה שאבתי את העמדה שלי בנושא הזה).

על תזונה וכולסטרול בפוסט הבא...

יום רביעי, 14 בספטמבר 2011

מוסיקה להרהורים חלק 3

באימפולסיביות קלה יצרתי לי עוד מיקסטייפ קצרצר ונחמד, לא שמעתי אותו לאחר הכנתו מטעמי קוצר זמן, אבל נראה לי שהוא פסדר..
הקשבה לו תגשים את חלומכם ותעמיד אתכם תוך מחצית השעה, בחזית המוזיקה האלטרנטיבית לשנת 2011 (בעיני.. בעיני..).
המיקסטייפ כולל שני שירים מהאלבום החביב עליי עד כה השנה : Happy Soup של Baxter Dury והנה הזדמנות עבורי להמליץ עליו לארבעת קוראי הבלוג הנאמנים שלי. השיגו לכם עותק עוד היום!
השיר גנסטרא של הזמרת המופרעת tUnE-YarD מאתגר מעט, אז אם הקקופוניה הזו משגעת אתכם, לא אעלב אם תעברו שיר, מבטיחה שהבאים אחריו פחות מאתגרים ווקלית.
עד כאן הסברים ודיסקלמיירים לרוב, תנו לי בבקשה מוסיקה של חושך.


In The Grace Of Your Love - The Rapture - In The Grace Of Your Love 5:36
Happy Soup - Baxter Dury - Happy Soup 3:46
Gangsta - Tune-Yards - W H O K I L L  3:58
Super Duper Rescue Heads - Deerhoof - Deerhoof Vs. Evil 2:35
Antelope - Diagrams - Diagrams 2:33  
True Loves - Hooray for Earth - True Loves  3:29
Lions In Cages - Wolf Gang - Suego Faults 4:26
Slippery Slope - The Do - Both Ways Open Jaws 2:41
The Sun - Baxter Dury - Happy Soup 3:09 
That'll Be The Day - Modest Mouse - Rave On Buddy Holly  2:16