מרק חמוסים

נשפתי על כמה תלתלי אבק שהתגלגלו להם על רצפת הבלוג. גירדתי פדחתי במחשבה איך לנקות את הכתמים הדביקים יותר שבין האותיות.
מה שחשוב כעת זה לא להניח למרק החומוס כרישה והפתעות להישרף על האש. לשם כך לא תהיה ברירה אלא לכתוב כאן את המתכון שמהווה כהרגלי מיקסטייפ של מתכונים של אחרים ותוספות
בהתאם להיצע במזווה.

מה צריך:

שלוש כוסות של גרגרי חומוס שבושלו מבעוד מועד (העצלנים יכולים להשתמש בשקית סנפרוסט או רחמנא לצלן בקופסת שימורים)

1 בצל קצוץ

1 כרישה גדולה שטופה וקצוצה

5 שיני שום חתוכים גס מאד

1 תפוח אדמה חתוך לקוביות

3-4 כוסות מים שהרתחתם תוך כדי קיצוץ הירקות

3-5 כפות שמן זית

30-50 גרם מחמאה (אופציונאלי למי שלא מפחד מקורט שומן טרנס)

2-3 כפות מיסו (נשבעת שזה משתלב)

מלח, פלפל, כמון, פפריקה בהתאם לטעם

שמרי בירה למי שאוהב (אני! אני!!)

הכנה:

- לטגן 2-3 דקות את הבצל בשמן זית בסיר גדול

- להוסיף את הכרישה והמחמאה ולטגן עוד 5-10 דקות עד שהכרישה הופכת עיסתית מעט

- להוסיף את השום ולערבב עוד דקה

- להוסיף את החומוסים, תפ"א האדמה והמים ולערבב

- להוסיף את המיסו ואת התבלינים (ללא שמרי הבירה)

- לכסות ולבשל במשך 20-30 דקות את שכל מי שצריך להתרכך, התרכך. להוסיף עוד מים במידה שצריך.

- לרסק את הכל בעזרת בלנדר מוט (או סתם בלנדר או מעבד מזון או מג'ימיקס)

- להוסיף עוד תבלינים ועוד מיסו אם חסר לכם טעם ולבשל עוד 5-10 דקות

- להגיש חם עם שמרי בירה מעל

הערה בעניין הריסוק- אני אוהבת שמרקים מהסוג הטחון אינם חלקים לגמרי ונשארות מיני חתיכות פה ושם (וגם משתעממת מלהחזיק את מוט הבלנדר ליותר מדקה או שתיים). יהיו שיטענו שהמרק יהיה אז דומה מידי במראה ובמרקם לקיא וכנראה שהצדק עימם. יחד עם זאת, לדידי למרקים טחונים (בעלי מרקם חלק יותר ופחות) יש תמיד מראה של אוכל שכבר ביקר לזמן קצר בקיבתו של הטבח, בעיני זה לא פוגם בהיותם המרקים הכי טעימים וכיפים לאכילה ביום חורף קר/בחודש פברואר החם ביותר בשלושים השנים האחרונות.