‏הצגת רשומות עם תוויות טבעונית מעבר לקווים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טבעונית מעבר לקווים. הצג את כל הרשומות

יום שני, 5 במרץ 2012

רוק בבית אבות

התחלתי לפני ימים מספר את החודש האחרון של הסטאז' שלי בבית אבות סיעודי\שיקומי בבת ים. כיאה לאדם רגיש במידת מה, אני מתקשה מעט להתמודד עם כמויות כאלו של אומללות. מספר מחשבות, ללא סדר הגיוני.

המחלקה שבה אנשים נמצאים ברמות די סבירות של תפקוד, זו מחלקת שיקום אורטופדי. אנשים במחלקה הזו מתקשרים יחסית. אלו מהם שלא יסתבכו, צפויים ככל הנראה לצאת הביתה לאחר כמה שבועות\חודשים עם מקל\הליכון\כסא גלגלים. אבל לצאת. זאת בניגוד לסיעודיים למינהם שקבורים שם עד מותם פחות או יותר.
אולי כחלק מתהליך השיקום צריכים הקשישים שבמחלקה זו להתמודד עם חוסר האונים שלהם. היום כשהייתי שם היתה בדיוק הפעלה של קריאה בעיתון בצוותא או משהו מעין זה. מאחר שההליכונים השונים של ברי המזל שאינם בכסאות גלגלים יפריעו למעגל אז שמים אותם בצד, כך שאם אחד הקשישים מעוניין ללכת לחדרו אין לו אפשרות אלא אם יקרא למישהו. אני חושבת שגם לא בעת הפעלות נהוג להרחיק את ההליכונים הללו, שהקשישים לא יטיילו יותר מידי.

אחת הדיאטניות, אמרה שהיא מוצאת עצמה כל הזמן מדברת עם הקשישים בטון של ילדים בני 5 ואומרת להם משפטים שהיא אומרת לאחיין שלה. כמו "הכנתי את הקציצות האלה בעצמי ורציתי שתטעם" או "הנה פחית של ויטמינים שהבאתי מחו"ל במיוחד עבורך" היא אומרת שאין מה לעשות היא רואה שזה פשוט עובד. אני לא מצליחה להחליט מה אני חושבת על זה. אני תוהה אם אי אפשר לגייס למטרת ההתחזקות והשיקום את הקשישים שאיבדו את בינתם כמעט לגמרי בדרכים אחרות שפחות יקהו את החושים האמפתיים שלי. מצד שני אולי ככל שאת פחות אמפתית כך יש יותר סיכוי שתשרדי בבית אבות. לא שתכננתי במיוחד לעבוד במקום כזה בפועל.. אבל אולי לזה מתכוונים כשאומרים עליך בזלזול שאת יפת נפש.

היום דיברנו עם הצוות על קשישה אחת שניכר בה שהיא כבר איבדה את רצונה לחיות. האחות אמרה שהיא מסרבת לאכול, מסרבת לקום מהמיטה, מסרבת להתרחץ. היא באמת ישבה לה שם בכסא הגלגלים שלה בעיניים עצומות ושקועות ופה קפוץ משהו. מי יודע מה היו קרעי המחשבות שלה באותו רגע. אני משום מה נזכרתי בסיפורו של מלוויל, בארטלבי שאפשר לקראו במלואו ממש כאן (מומלץ להכנס לגרסה להדפסה הנוחה יותר לקריאה). עם המשפט האלמותי "אני מעדיף שלא". קריאת סירוב מינורית שכזו להיות חלק מהסדר הקיים. מממ.. מתישהו אני צריכה לכתוב עוד על מינוריות. אולי גם עוד קשר בין מינוריות לבין קשישים וטיפול בקשישים.

באחד מתיקי החולים היה כתוב שהאישה היתה מעורבת בתאונת דרכים כהולכת רגל. שזו דרך נחמדה יותר להגיד שמישהו דרס זקנה על הכביש קרוב לוודאי.

בדרך הביתה נסעה היום באוטובוס אישה קשישה על כסא גלגלים (אתם יודעים, בחלק הזה באמצע שמיועד לכסאות גלגלים). המטפל שלה ישב על מושב ליד הדלת, פתר סודוקו ומידי פעם העיף מבט לוודא שהיא עדיין איתנו. כל הדרך היא הסתכלה מהחלון בשקיקה, היתה באמת שמש די נחמדה. (סוג כזה של שקיקה להביט מהחלון בעת נסיעה ראיתי עד כה אצל ילדים וכלבי לברדור) בכל אופן מה שהכי ביאס אותי בסיטואציה זה שהפרסומות האלה שמודבקות מבחוץ לאוטובוסים  כיסתה את החלק התחתון של החלון והקשישה נאלצה להביט מבעד לחרירים הקטנים והשחורים של הפרסומת במקום בזגוגית השקופה כמוני בעולמם של אלו הגבוהים בחצי מטר. 

שוחחתי עם אמא שלי ביום חמישי על החוויות המדכדכות מיומי הראשון שם. בנסיון לא רע לעודד אותי היא הזכירה לי את מה שהמרצה יובל הררי אומר על אושר (שיעור 24). לרוב האנשים ישנן דרגות די קבועות של אושר. נניח בתוך סולם מ1-10 אז יש אנשים שרוב הזמן יהיו בין 1-3 יש אילו שבין 5-7 ויש את ברי המזל שבין 8-10 ומאורעות היומיום לרוב לא ממש ישנו לרמת האושר הקבועה הזו למעט התפרצויות של אושר רגעי וצער רגעי שלרוב די מהר חוזרים לאותן רמות קבועות ובלתי ניתנות לשינוי (למעט בעזרת כימיקלים). מכאן שאפשר אולי להניח שגם הקשישים הללו מצויים גם הם באותם דרגות אושר בהם שהו רוב הזמן ועם כמה שזה נראה לי שהם מצויים בתוך סיוט נוראי, אפשר לשער שיש להם את רגעי האושר הקטנים שלהם שמניעים אותם בתוך טווח האושר הקבוע שלהם. אך היום הרהרתי בכך שהרבה מהקשישים נוטלים כדורים נגד דכאון לעת זקנה, ושהם מהווים פלח שוק עיקרי לתרופות שכאלו, לצד בני ה20 פלוס. כך שנראה שדרגות האושר מושפעות בכל זאת ממצבם הבריאותי\סוציאלי.

להשלמת הדכדכת הנה סבא אוטוביוגרפי

The Autobiofraphical Grandpa by of Montreal on Grooveshark

יום ראשון, 22 בינואר 2012

זו נבלה וזו טרפה


אחרי שדיברתי על זה עם השותפה, הגעתי למסקנה שבאמת צריך לכתוב על זה בצורה מסודרת.. עוד פוסט מתוסכל מעולם התזונה הישראלי רווי התככים והמזימות...

לאחרונה הייתי בכנס שנתי בעל השם הקולע - Nutrition אותו מנהיגה אחת הדמויות החביבות עליי בעולם התזונה - אולגה רז (שהיא גם ראש החוג לתזונה באריאל, מנהלת יחידת התזונה בבית חולים איכילוב ו.. דיאטנית המייעצת למועצת הלול כבר בערך 20 שנה - לא שזה משפיע חלילה על עמדותיה). הכנס התקיים במלון המלוקק דוד אינטרקונטיננטל בתל אביב והיה דומה לכנסים מקבילים בעולם התזונה מכל מיני היבטים. בין השאר בזה שכלל בנוסף להרצאות בנושאים שבחזית מדעי התזונה גם מה שאוהבים לקרוא לו - תערוכה.

מה הציגו בתערוכה? האם היו אילו פוסטרים של חוקרים חשובים שבדקו את הקשר בין ירקות למחלת השעלת? אומגה 3 ואדמת? הרכב חומצות האמינו במאכלים בקורלציה לצמיחת שערות על האף?

לא, לא.. על אף הציניקיות שלי, התשובה גרועה בהרבה, היתה זו תערוכה של תעשיות מזון שונות.
אני מניחה שכנסים מקבילים בעולם הרפואה כוללים גם הם תערוכות של תעשיות תרופות המחזרים לפתחם של הרופאים, אני משערת שגם מציעים להם מתנות שונות ומשונות. אבל משהו בפורמט של התערוכה הזו מוציא אותי משלוותי והופך אותי למרירה ועצבנית אפילו כשאני חושבת על זה שבועיים לאחר מכן...
כאן המקום לציין, הכנס הזה אינו בולט בכך שהוא כולל את התערוכה הזו. מעבר לכנס השנתי הזה יש עוד שניים בולטים במהלך השנה ובשניהם ישנה תערוכה שכזו באחד מהם היא אף גדולה פי כמה וכמה.
ומי הציג בכנס הפעם? אז היו שם חברות שמייצרות מזון רפואי (שאולי היחידות שיכלתי לקבל את השהות שלהם שם באופן ענייני), היו גם אוסם ושטראוס (שטראוס הציגו יוגורט שלכאורה מוריד כולסטרול ועליו בטוח אתעצבן פה ביום אחר) וחברות לתוספי מזון למינהם, וחברות לממתיקים מלאכותיים, וויסוצקי (שאף מימנו הרצאה של אולגה רז בנושא) והיו גם מקדולנס.
בדוכנים של החברות הללו מחלקים כל מיני מתנות, לרוב תקבל הדיאטנית מוצרי מזון להתנסות בעצמה או דוגמיות למטופלים. לרוב יש להירשם ברשימת התפוצה של החברה הספצפית על מנת לקבל את השי המיוחל.
העניין הזה כלכך מגעיל אותי ואני כלכך חרדה משיקולים לא ענייניים שיכנסו למה שאגיד בעתיד למטופלים שאני פשוט לא לוקחת כלום מאף אחד (בניגוד לאחרות, אני לא מתיימרת לשלוט על התת מודע שלי, אני יודעת שמניעיו אפלים וקשורים במוח של לקטת מלפני מאה אלף שנה שרק אוכל מתוק ורווי מלח ושומן מעניין אותה). ממש לא מעניין אותי שאוסם מציעה לי איזו 'פריכית שקר כלשהו' או שיש איזה תה עם איזה אנטי אוקסידנט כלשהו. אני מעוניינת בתזונה נקייה מכל זה. תזונה שהבסיס שלה הוא מוצרים שאין להם אריזות - ירקות, פירות דגנים וקטניות. את אילו לא תראה בכנסי המזון האלה מן הסתם. 
פלייר אחד לקחתי בכל זאת, זה היה פלייר של מקדולנס שמשווה בין מק רויאל לבין כריך בריאות של ארומה. אם תהיתם לגבי כותרת הפוסט - פה קבור הסנדוויץ'!
אז לכאורה איך הנתונים המופיעים פה מתיישבים עם ההגיון? אני יכולה לתת כמה הסברים של תזונאית לעתיד:

  1. כאמור, זה נבלה וזה טריפה - בשני הסנדוויצ'ים יש יותר מידי חלבון ושומן, כאשר במק-רויאל יש משמעותית יותר חלבון וכמות השומן הרווי גדולה כמעט פי 2 (מה גם שהיחס בין השומן הרווי ללא רווי הוא גבוה בהרבה מזה שבכריך ארומה).
  2. לגבי הנתרן, אין לי מושג אם לצורך הפלייר הזה לקחו את המזון הזה למעבדה ובדקו אותו, מה שאני כן יודעת זה שהבשר בישראל הוא מוכשר ולצורך כך מפוצצים אותו בנתרן כדי להוציא את הדם (יאק) ושלרוב הנתונים לגבי נתרן בהקשר של בשר הם מוטים כלפי מטה כי מסתמכים על בדיקות שנעשות בארצות הברית. אולי זה לא כך במקרה זה, קטונתי. בכל מקרה על אף שאכן הכמות נתרן שיש בסנדוויץ של ארומה היא בהחלט מזעזעת בכל קנה מידה. בקנה מידה שלי גם 739 מ"ג נתרן זו כמות מזעזעת פר מנה.
  3. אין לי מושג מה יש בסנדוויץ' של ארומה שהושווה פה. ההשערה שלי שמדובר באיזה שהוא סוג של גבינה, אולי צפתית או ריקוטה (לפי כמות הכולסטרול הכללית בסנדוויץ זה בטוח לא ביצה). לא שאני חושבת שמוצרי חלב הם שיא הבריאות, אבל דבר אחד יש בהם (פרט להמוווון מלח), וזה סידן. באורח פלא מהטבלה של מקדולנס נשמטה, בטח בטעות, השורה שנוגעת לסידן. אופס...
  4. עוד שורות שחסרות לי, סיבים תזונתיים? ומה לגבי ויטמינים? מינראלים? (יש מצב שפה הבורגר היה מקבל דווקא תוצאה טובה בסעיף הברזל - גם אם מוטית אף היא - מאחר שהמקור של הברזל בבשר הוא בעיקר דם - זוכרים מה אמרנו שעושים עם הדם קודם?). אבל מה לגבי ויטמינים אחרים מהתעמקות בסנדוויץ העייף של ארומה (כנראה שלקחו איזה אחד משלשום) נראה שיש אפילו קצת נבטים שם, אחלה מקור לשלל ויטמינים ופיטוכימיקלים שווים.
    אגב במקום אחר באתר של מקדולנס שאליו נכנסתי לכבוד הפוסט הזה, הם מראים בגאווה שיש 10 גרם סיבים בארוחת מק רויאל. רק שרוב הסיבים הללו לא יגיעו מירקות חיים (שיתרמו להערכתי 2-3 גרם לכל היותר), אלא מהצ'יפס והלחמניה מקמח לבן שיש שם.
  5. אחת המסקנות שחוזרת שוב ושוב במחקרים שנוגעים לתמותה היא קשר ישיר בין בשר צלוי "על האש\על גחלים" לבין תמותה מסוגי סרטן שונים וממחלות לב. הסיבות לכך הם רבות ולא נכנס אליהן כרגע (בין השאר זה קשור לחומרים שונים ומשונים שנוצרים מהחלבון שבבשר בעת הצלייה) את הקשר הזה אי אפשר להכניס לאף טבלה יפה שכזו...

אגב, אם תהיתם מה מקדולנס חילקו בכנס הזה, חוץ מעלונים יפים, אז ממה שראיתי הלהיט העיקרי שלהם בקרב התזונאיות היה שקיות ארוזות של גזרים גמדיים חביבים שכאלה. ניסיתי לבדוק באתר עכשיו אם הם התחילו להציע את הגזרים האלה כתחליף לקינוח או לצ'יפס. נחשו את התשובה ותזכו בעגבניות שרי בתנור!

יום שבת, 5 בנובמבר 2011

להאמין במוצר שלך

כחלק מההכשרה שלי בבית החולים, ערכנו תרגיל של ניתוח תיאורי מקרה שונים של המחלקה הפנימית בה אני שוהה כרגע. השיחה הפתוחה ביננו שלושת הסטאז'רים לדיאטנית המתרגלת, התגלגלה בשלב כלשהו קצת לטכניקת שיווק המזון שאנו מציעים לחולים.
זה היה בהקשר של פודינג רב חלבון - מוצר שאדם בריא בר דעת לא ירצה להתקרב אליו - לא בדיוק הדבר הכי טעים ומגרה בעולם. יחד עם זאת ללא ספק, בעת מחלות שונות המחלישות את יכולת האכילה\תיאבון\יכולת ספיגה או לחלופין מצבים בהם ישנן דרישות מוגברות לחלבון (כוויות, דלקות חריפות, סרטן מתקדם ושאר מצבים מלבבים שכאלה) מדובר במוצר שיכול, אם לא להציל חיים, אז לכל הפחות לשפר את הסיכוי לחיות ולהחלים כמו שצריך, לקצר את זמן השהיה בבית החולים ולמנוע אי אילו סיבוכים נפוצים בעת אשפוז בבית חולים.
בכל אופן, המתרגלת דיברה איתנו על זה שאנחנו צריכים להאמין במוצר הזה ולדעת שעלינו 'לשווק' אותו לחולה כך שיסכים לאכול ממנו. לתת דגש על מידת היכולת של המוצר לעזור ופחות להתנצל על טעמו או מרקמו.
הדיאטנית בהחלט עוררה בי השראה והנהנתי בהסכמה מלאה לדבריה.

מאוחר יותר היום כשכבר הגעתי הביתה, נזכרתי בסיטואציה שהתרחשה יומיים קודם עם דיאטנית אחרת במסגרת מרפאה שיקומית למחלות לב. מדובר במרפאה שמיועדת לאנשים שעברו התקף לב שהם כעת משתקמים ממנו. יש בה חדר כושר קטן שהוא עיקר המטרה שלה - האנשים שם באים להתאמן פעמיים בשבוע לפעילות גופנית שמותאמת למצבם. הם גם נמצאים במקום בטוח שבו אם יקרה להם משהו יש מי שיטפל בהם מידית. בנוסף יש שם פסיכולוג, קרדיולוג, דיטנית ואולי עוד פונקציה ששכחתי..
תפקיד הדיאטנית במרפאה הזו היא לתת דגש על ההיבט התזונתי ולעודד תזונה המגנה מפני מחלות לב.
כאשר בעולם הקונבציונלי בו אני עוברת את ההכשרה שלי, ההנחיות לתזונה שכזו כוללות למשל:

  • הפחתה בכמות השומן הרווי מהחי והשומן המוקשה ושומן הטרנס שבמזון מעובד מהצומח
  • מעבר למוצרי חלב דלי שומן
  • הפחתה עד הוצאה מוחלטת של בשר בקר מעובד מהתפריט
  • הגברת צריכת שמנים צמחיים איכותיים: אבוקדו, שמן זית ואגוזים.
  • הפחתת כמות המלח במזון
  • הגברת צריכת דגים שמנים שעשירים באומגה 3
  • הגברה בצריכת הירקות וצריכה מבוקרת של פירות
  • הגברת בצריכת דגנים מלאים 
  • הגברת צריכת הסיבים התזונתיים
  • שילוב של קטניות בתפריט
  • ירידה במשקל (בד"כ)
  • לעיתים קרובות יהיה גם דיבור על סוכרים פשוטים והנחיות נוספות הנוגעות למצבי סכרת.

נניח בצד לרגע את העמדות שלי לגבי חלק מהסעיפים הללו, שכצפוי לא מהווים בדיוק את כוס התה שלי לגבי תזונה נכונה. דווקא העניין הזה אפילו פחות מטריד אותי מסוגיה אחרת שעלתה במוחי בעת ההאזנה ליעוצים של הדיאטנית החביבה והאמפטית של המרפאה הזו:
על אף שמדובר בסיטואציה שבה לאנשים יש מוטיבציה רצינית לשינוי, שאפשר למנף לשיפור משמעותי בתזונה ובבריאותו של המטופל. פעמים רבות הדיאטנית כמעט תתנצל כאשר תספר לחולה את ה"גזרות" שעליו לקבל על עצמו על מנת לשמור על עצמו בקו הבריאות. אולי אני זוקפת את אוזני גבוה יותר בעת שהדיאטנית מדברת על מזון מהצומח, אבל לטעמי אז התזונאית תתנצל באופן החד ביותר.
מה גם שאם בחלקים העוסקים במזון מהחי, התזונאית תציע כל מיני פתרונות יצירתיים לשיפור התזונה בהקשר הזה, כשזה מגיע לקטניות, הדיאטנית כמעט זחלה מתחת לשולחן... אבל אולי זה באמת רק בראש שלי..
ובכל זאת, שימו לב לסיטואציה הבאה: איזה מטופל סיפר לדיאטנית שהוא מבשל חומוסים ומכין חומוס ביתי, והיא במקום לשבח אותו (או מה שאני הייתי בוחרת לומר לו- הוא יכול למעשה להכין ממרחים דומים גם מכל קטניה גדולה אחרת, כמו גם לאכול את החומוסים בשלומתם עם קצת פלפל שחור וכמון מממ.. טעים...) בחרה לספר לו שצריך להיזהר מהנטיה של חומוס להתקלקל -> בניגוד כידוע לבשר וביצים שמעולם לא גרמו לאף הרעלת מזון מעולם כידוע:-|

אחד העניינים שחוזרים שוב ושוב בתחום הפרקטיקה של דיאטניות בקהילה (כלומר לא תזונה לחולים בבית חולים מהסיפור הראשון) הוא שיש לתת צעדים קטנים ופשוטים ליישום ככל האפשר כי אחרת אין סיכוי שהמטופל יישם ו\או יתמיד בטיפול שלו לאורך זמן.
בגדול אני מסכימה עם הגישה הזו, בדומה למעבר חד לטבעונות שפעמים רבות אינו מצליח, בניגוד להפחתה הדרגתית במוצרים מהחי, גם מעבר חד לתזונה בריאה מתזונה נטולת מודעות לחלוטין נידון לעיתים קרובות לכשלון.
יחד עם זאת נראה לי שבמקרה הזה הדיאטנית כלכך לא מאמינה ביכולת שלה לשנות את התזונה של המטופל עד שהיא באמת לא משנה אותו כלל.
אני תוהה עד כמה שינויים כלכך מינוריים כמו אילו שמקדמת הדיאטנית הזו יכולים בכלל לעשות שינוי בעל משמעות בבריאותו של המטופל, ואם הם לא כלכך משנים את הרגשתו הכללית, אז למה בכלל שיתמיד אפילו עם מעט השינויים שביצע? אני מקווה שאני עצמי אאמין הרבה יותר במוצר שלי - טבעונות בריאה, לכשיגיע יומי לעמוד מהצד השני של השולחן.
------------------
לאחרונה חשבתי לעצמי שאולי אני צריכה להקים יום אחד מרכז גמילה מבשר עבור חולי לב, שישלב את החשיפה של כל הסיבות ולא רק את הסיבה התזונתית לכך. אני חושבת יותר ויותר שהסיכוי לגרום לאנשים להפסיק לאכול בשר רק כי זה עשוי להרוג אותם תוך כמה שנים נדון לכשלון כפי שהסיכוי לשכנע אנשים להפסיק לצרוך בשר רק בגלל החיות או הזיהום של כדור הארץ הוא לעיתים קרובות נידון לכשלון. אבל אולי מקום שישלב בין כל הסיבות ויגרום לאנשים לקחת לראשונה בחייהם, אחריות על מה שהם מכניסים לפה שלהם הוא מה שחולי לב צריכים כדי להציל אותם מעצמם.

לסיום: מקומות האפלים שיש מתחת לבית חולים איכילוב

יום שישי, 21 באוקטובר 2011

טבעונית מעבר לקווים - פרק רביעי ואחרון בסדרה

אז לאחר שסקרנו מידע כללי לגבי ביצים וכולסטרול, אתמקד בסיכון שבאכילת ביצים לסכרתיים כמו גם להיארעות של סכרת.
בניגוד למאמרים העוסקים בקשר בין עליית רמת הכולסטרול לבין ביצים  - אז נאלצתי להסתמך בלית ברירה על לא מעט מחקרים קשישים למדי בכדי להסביר את הרציונל שלי, במקרה של הקשר בין ביצים לבין סכרת יש כמה מחקרים מוצלחים למדי מהשנים האחרונות. אני אישית חושבת שיש קשר בין שתי הנקודות הללו, אך מדובר בהגיון הבריא (?) שלי ואולי של צמד הרופאים הקנדים שהזכרתי בפוסט הקודם.
אני רוצה שניה להסביר טיפ-טיפה על מחלת הסכרת. על אף נפוצותה ההולכת וגוברת עם השנים (עד כי הכריזו עליה כעל מגפה לפני משהו כמו עשר שנים) לא הרבה יודעים מה בעצם הסיפור עם המחלה הזו.
אז אני אתמקד לעת עתה בסכרת סוג 2 שבעבר כונתה סכרת מבוגרים. כיום במסגרת העלייה המסיבית בהשמנה ומחלות של חברות שפע בקרב כלל האוכלוסיה, וילדים ובני נוער בפרט, זו מחלה שבהחלט אפשר למצוא גם ילדים ונוער חולים בה ולא רק מבוגרים כפי שהיה בעבר. זו הסיבה לשינוי השם.
באופן כללי סכרת הינה תהליך הדרדרות שבמסגרתו אט אט הגוף הופך "אדיש" לסוכר.
רמות הסוכר (או הגלוקוז כפי שיכונה בפי אנשי מקצוע - זה סוג הסוכר שנמצא בפועל בדם) כמו כל רכיב אחר בדם אמורים להשאר בטווח קבוע, החומר המרכזי השולט על הטווח הזה הוא ההורמון אינסולין המופרש מהלבלב. במצב תקין, הגוף בתגובה לספיגה של סוכר לדם ממערכת העיכול יפריש כמות כלשהי של אינסולין - אז הסוכר בתגובה יכנס לתאים שזקוקים לסוכר הזה (שרירים ושומן בעיקר) ולא ישאר בדם.
במצב לא תקין - שלרוב יתרחש אחרי שנים של העמסת יתר של אוכל מערבי עתיר סוכרים (וגם שומן - אתייחס בהמשך) אותה כמות אינסולין שהספיקה קודם כדי להוריד את רמת הסוכר, כבר לא מספיקה ורמת הסוכר נשארת גבוהה. התגובה של הגוף לכך היא הפרשה נוספת של אינסולין במטרה שהסוכר יכנס לדם. דבר שמצליח לגוף במידה כלשהי לפחות בהתחלה, עם הזמן זה מצליח פחות ופחות. המצב הזה נקרא בשפה המקצועית "תנגודת לאינסולין" או מצב טרום סכרתי.

בסופו של דבר, הלבלב 'יתעייף' ולא יוכל להפריש את הכמויות הגבוהות הללו של אינסולין - אז נגיע למצב של סכרת ממש:

אין הפרשה מספקת או אין הפרשה בכלל של אינסולין ולכן רמות הסוכר נותרות גבוהות.
סכרת סוג אחד (או סכרת נעורים בפי הדיוטות) היא מחלה שבה תאי חיסון של הגוף עצמו, משמידים את תאי הלבלב המפרישים אינסולין (בד"כ זה אכן יקרה בגיל צעיר יחסית). כך מבלי שנעבור את כל התהליך שלעיל, הגוף מפסיק לייצר אינסולין והגענו ישירות למצב שבו ישנן רמות סוכר גבוהות שנותרות מחוץ לתאים הזקוקים לו. מה גורם לגוף להתחיל להשמיד את הלבלב שלו עצמו וכיצד למנוע זאת, זו שאלה שאין עליה עדיין תשובה של ממש. ככל הנראה ישנו וירוס כלשהו שמתחיל את התהליך. אך טרם בודדו אותו למיטב ידיעתי.


בשני סוגי הסכרת נגיע בסופו של דבר למצב שבו הרקמות עשויות להיוותר "רעבות" לסוכר שהן ניזונות ממנו, אך מעבר לכך, מדובר במצב מסוכן למדי לכלי הדם.

הסיבה לסיכון הזה היא הרגישות של כלי הדם לרמות סוכר גבוהות - כלי הדם, בייחוד העדינים שבהם. שיהרסו עקב רמות סוכר גבוהות ולא מאוזנות. לכן, אחת הבעיות הבולטות בקרב חולי סכרת היא הופעה של מחלות כלי דם שונות. 
למשל:  עיוורון עקב הרס כלי הדם ברשתית, אי ספיקת כליות, נוירופתיה (חוסר תחושה של איברים עקב אספקת דם כושלת למערכת העצבים), נמק של הרגל עד כדי כריתת רגליים ומחלות לב.
לאור זאת אנשים החולים בסכרת (משני הסוגים) צריכים להקפיד שלא לחשוף עצמם לסיכונים אחרים לכלי הדם שבסיכון שלהם, בראש ובראשונה לשומנים וכולסטרול ברמות גבוהות מידי. 

אוקי, עד עכשיו דיברנו רק על עניינים שקשורים לסוכר, מה בין זה לבין ביצים או כולסטרול או שומן רווי. אז למעשה המצב הטרום סוכרתי קשור קשר ישיר לבעיה רפואית כללית שנקראת בעגה המקצועית - התסמונת המטאבולית או תסמונת X. התסמונת הזו מאופיינת כך:

  •  השמנה בטנית
  • עלית רמות טריגלצירידים (שומנים) - נקרא גם דיסליפדמיה
  • רמת כולסטרול HDL (זוכרים?) נמוכה - לרוב תהיה גם רמה גבוהה של LDL ורמה כללית גבוהה של כולסטרול - נקרא גם היפרכולסטרולמיה.
  • יתר לחץ דם
  • עליה ברמות גלוקוז בדם בעת צום (שקשורה גם לתנגודת לאינסולין ורמות גבוהות כלליות של אינסולין - -היפראינסולינמיה
התסמונת הזו קשורה ישירות הן לסכרת סוג 2 והן למחלות לב וכלי דם שונות. כפועל יוצא היא גם קשורה למחלות האחרות שלא אוזכרו כאן - למשל מחלות כליה, אימפוטנציה (את זה למדתי לפני כמה ימים כשהתבקשתי לחפש מחקר בנושא הזה בהקשר כלשהו) וגם כבד שומני (ולא של אווזים הפעם). 

לאור הקשרים המורכבים בין המחלות השונות (שכולן אופייניות כידוע לחברות השפע המערביות). אחד המחקרים שהכי עניינו אותי בייחוד בעקבות התקרית שבגללה התחלתי את כתיבת סדרת הפוסטים הזו, היה מחקר שעסק בכלל בקשר בין ביצים לבין מחלות לב. 
מדובר במחקר שפורסם ב-2009 ובדק קשר בין מחלות לב לבין צריכה גבוהה של כולסטרול בכלל וביצים בפרט (וגם בכלל צריכת שומנים) בקרב קרוב ל2000 קשישים וקשישות בני 70 עד 79. הבוטום ליין של המחקר הזה הוא שאין קשר בין צריכת ביצים לבין מחלות לב. תעשיות הביצים חגגו על המחקר הזה עקב כך.
אבל מה, אצל אנשים עם סכרת סוג 2 נמצא קשר מובהק שכזה. הסיכוי למחלת לב בקרב חולי סכרת שצרכו ביצה או שתיים בשבוע לבין אילו שצרכו פחות מביצה בשבוע היה פי שלוש. אצל חולי סכרת שצרכו יותר מ3 ביצים בשבוע הסיכוי למחלת לב היה פי 5 מאילו שלא צרכו כלל ביצים.


איזה פחד, מה הולך פה.. מי שזה משום מה מעניין אותו יותר לעומק אשמח להסביר...




החשד שלי הוא שבמקרה הזה הסיכון למחלות לב הוא רלוונטי גם לחולי סכרת סוג 1 וגם לסוג 2. אך לצערי טרם מצאתי מחקר שחקר את הנושא בחולי סכרת סוג 1. מה שכן, ההמלצות להזהר מגורמי סיכון למחלות לב בקרב חולי סכרת הן למיטב ידיעתי זהות בין שני הסוגים.
מה שמדאיג במיוחד הוא שהרושם שלי הוא שנערים חולי סכרת סוג אחד מונחים לטחון מזון מהחי ובייחוד ביצים ובשר מאחר שאין במזונות אילו פחמימות. אני לא אלעה בפרטים מדוע זה המצב. אך בפועל זה מה שקורה ויתכן שכך  מדרדרים את מצבם של החולים הללו לקראת סיבוכים לבביים שונים ומשונים בהמשך חייהם.

נעבור למחקר נוסף מ-2009 הפעם אחד החוקר את קשר בין תחלואה בסכרת לבין צריכת ביצים. ככל הנראה המחקר הרציני הראשון שנעשה בנושא הזה.
המחקר נעשה על 20,700 גברים ו36,000 נשים (מדובר למעשה בשקלול תוצאות משני מחקרים שונים) שמתוכם פתחו סכרת קרוב ל2000 גברים ומעל 2000 נשים.
במחקר הזה נמצא כי ישנו קשר מובהק בין צריכה של מעל ביצה ליום לבין פיתוח סכרת. התוצאות הללו נותרו מובהקות גם לאחר שהנתונים עברו תקנון (מניפולציה סטטיסטית להורדה של השפעה של גורמים אחרים שידועים שקשורים לסכרת) לגיל, BMI (מדד למשקל גוף ביחס לגובה), צריכת אלכוהול, היסטוריה של לחץ דם וכולסטרול גבוה, עישון ופעילות גופנית. בקרב נשים התבצעה גם תקנון ביחס לצריכת בשר בקר, צריכת ירקות, שומן רווי וטרנס, היסטוריה משפחתית של סכרת ולחץ דם.
נקודה מדהימה (טוב בסדר, מדהימה בעיני...) נוספת היא שגם כשהחוקרים חילקו את הקבוצות לפי מידת השליטה על רמות הכולסטרול של האנשים. כלומר בין אנשים שרמות הכולסטרול שלהם היו נורמאליות לבין כאלו שרמות הכולסטרול שלהם היו גבוהות והיו בטיפול או לא בטיפול (שוב תוך תקנון לכל הפרמטרים שציינתי קודם) - אז בשתי הקבוצות הללו עדיין נשמר הקשר בין סכרת לבין כמות הביצים שנאכלו בשבוע. כאשר בקבוצה שבה רמות הכולסטרול היו גבוהות ההבדלים בין הקבוצות היו חדים עוד יותר.
יאי הנה הטבלה מהמחקר כדי להפחיד אתכם עם מספרים משונים






החוקרים עצמם התקשו מעט להסביר את התוצאות הללו בהתחשב בכך שביצים אינן מעלות את רמות הכולסטרול בצום.
אולי הסקת המסקנות שלי נמהרת מידי, אבל בעיני ההסבר שלי מהפוסט הקודם על הקשר בין ביצים לבין כולסטרול בדם יכול להסביר באופן די אלגנטי את התוצאות הללו. כי אם לוקחים בחשבון את רמות הכולסטרול הגבוהות שיש בפרק הזמן שלאחר אכילת מזון עתיר כולסטרול כמו ביצה - הרי שזה רק הגיוני שבקרב אילו בעלי רמות הכולסטרול בצום גבוהות מהתקין מלכתחילה, הכולסטרול מהתזונה ישבש את רמת הכולסטרול בדם אפילו יותר.

יש עוד פה ושם כמה מחקרים פחות מרשימים בנתוניהם, כמו מחקר שמראה קשר בין צריכה של יותר מביצה ליום לבין סכרת הריונית, אבל נראה לי שזה היה מספיק כבד ומשעמם גם ככה :-)

אני מקווה שמתישהו יצטברו מספיק מחקרים בתחום הזה בשביל שיוכלו לעשות מטא-אנליזה (מעין איחוד על ידי מניפולציות סטטיסטיות של הרבה מחקרים שונים באותו תחום) על הנושא הזה ואולי יערערו סוף סוף על חיוניותן של ביצים לתזונה של אנשים בריאים וחולים כאחד.

יום שבת, 8 באוקטובר 2011

הרהורי כולסטרול וביצים - פרק 3

תקציר הפרקים הקודמים - בעקבות הערת אגב של דיאטנית בעת מתן המלצות לילדה בת שלוש עם סכרת ובעיות של עודף כולסטרול ושומן בדם, יצאתי למסע אובססיבי לבדיקת הקשר בין ביצים לבין כולסטרול.
אז אכן כל מיני מחקרים מה-20 שנה האחרונות מצאו שביצים אינן מעלות את רמת הכולסטרול. גורמים אינטרסנטים שונים נופפו בממצאים הללו על ימין ועל שמאל הן אל מול הציבור הרחב והן מול אנשי מקצועות הבריאות. בשנים האחרונות נראה שהממצאים הללו חלחלו כבר לממסד הרפואי, ומתוקף כך גם לציבור הרחב.
זה שהציבור הרחב מקבל את הטענות באופן עיוור לא מפתיע מן הסתם. אך אנשי מקצועות הבריאות ופרט דיאטניות אמורות לבחון ממצאים שכאלו בצורה מעט יותר מעמיקה.
רק מה, ללא מעט דיאטניות אין באמת זמן, כוח ותושיה אשכרה ללכת לקרוא את המחקר המקורי ולא להסתמך על הרצאה של דיאטנית מהתעשייה באיזה כנס או סקירה של אותה דיאטנית בעיתון מקצועי (בטח שלא עם משכורת הרעב ממה משתכרות רוב התזונאיות. אז אני בתחילת דרכי בעולם הזה ויש לי עדיין זמן כוח ותושיה.. 

כשבאים לבדוק ממצאים מפתיעים מסוג זה יש לבחון אותם בכמה מישורים. אקטיביסטית חשדנית מסוגי תלך דבר ראשון לסוף המאמר ותחפש מי מימן את המאמר ומי כתב את המאמר. אין זה אומר בהכרח משהו על אי מהיימנותו של המחקר. אבל במידה שאכן עומד גורם כזה, יש סיכוי לא רע שחלק מהנתונים הוצנעו. או שהניתוח הסטטיסטי שנעשה היה כזה שמפיק נתונים שאין בהם ממש. יש להכיר בכך שמחקרים וחוקרים זקוקים למימון ועל כן אינטרסים מכל מיני סוגים עשויים להתערב במדע הטהור שזה מצרך שלמיטב הבנתי לא באמת קיים. ואף על פי כן כדאי לבדוק את העניין ולברר מי עומד מאחורי כל מחקר.
ביצעתי סקירה די שטחית של מאמרים שמסתובבים להם בגוגל סקולר ואחרים. אז סקירות ממומנות של שורות מחקרים שמוכיחות את חוסר הקשר בין ביצים לעליית כולסטרול מצאתי לא מעט. שתיים לדוגמא מ2009 ו 2010:

אבל לא הצלחתי לאתר את מקור המימון  של המחקרים עליהם מתבססות הסקירות הללו. כך שבאופן ישיר הם כנראה לא מומנו על ידי התעשייה. אך קשה לדעת את הנעשה מאחורי הקלעים בעולם הזה.
אי לכך עליי לזכות את המחקרים מחמת הספק לעת עתה. אולי "אפתח את התיק" מחדש ביום מן הימים.

מי אוכל ביצים בעת צום?
אז מה המחקרים הללו אומרים בשורה התחתונה? -- 
ביצים אינם גורמים לעליית רמת הכולסטרול מסוג LDL בצום (הסבר מפורט [מידי] על סוגי הכולסטרול בפוסט קודם). או לפחות לא מעלים אותו באופן משמעותי. עליי להודות שאני עצמי חלשה מאד בניתוחים סטטיסטיים בשלב זה של השכלתי האקדמית. גם אם היתה לי גישה לנתונים הגולמיים שמאחורי המחקרים הללו הייתי יכולה לעשות איתם מעט מאד. מה גם שמלחמה ראש בראש בעמדה הזו כשלעצמה  - זה נראה לי קצת גדול עליי כרגע. אם כך יהיה עליי להניח שאכן ביצים לא מעלות את רמת הLDL בצום. אין ספק שזה ממש מוזר במבט ראשון. איך יכול להיות שצריכה של בוחטה מטורפת כזו של כולסטרול (200-300 מ"ג לאחת - תלוי בגודל ובתזונה של התרנגולת) לא משפיעה כלל על מאזן הכולסטרול בדם. הנושא הטריד אותי מאז שלמדתי על כך במהלך התואר במדעי התזונה בפקולטה.לפני בערך שנה קראתי לראשונה סקירה קנדית של צמד רופאי לב שגרמו לי להבין לפתע את הפרובלמטיות שבסוג זה של בדיקות. אמנם אני יודעת היטב שרופאים לא מבינים בתזונה, כך שסקירה של רופאי לב מתקבלת בחשדנות על ידי. אבל דווקא כאן הם שפכו אור חדש על הסוגיה.כידוע לכל מי שעשה בדיקת דם בחייו, הבדיקות הללו שנעשות בצום, הן לא בדיוק המצב הטבעי בו הגוף שלנו נמצא בעולם המערבי. לדלג על ארוחת ערב או בוקר הוא לא משהו שנוהגים לעשות יותר מידי במערב השבע. בטח שלא אנשים בעלי בעיות השמנה המועדים למחלות של עולם השפע. במילים אחרות אנחנו נמצאים רוב הזמן במצב של שובע לא במצב של רעב וצום. יש אבערך 2-6 שעות בסוף כל לילה שבהם המטאבוליזם של הגוף מתנהל לפי סטטוס של צום. בואו נניח שמישהו סעד את ליבו באיזו חביתה עם ביצה או שתיים. אז ללא ספק בשעות שלאחר מכן הכולסטרול שלהם בשמיים. אם תזכרו בהסבר שנתתי בפוסט הקודם לעניין הכולסטרול, אז הכולסטרול מגיע לכבד שמצידו שולח את הכולסטרול בליפופרוטאינים בשם VLDL ההופכים ל-LDL לאחר מכן ומסתובבים להנאתם בדם.
למעשה ישנם מספר ניסויים קלאסיים עוד משנות ה60 וה70. שמראים בבירור את העליה החדה הזו בכולסטרול לאחר הארוחה. ישנו אפילו מחקר שמראה שהעליה ברמת הכולסטרול גבוהה יותר מאכילת ביצה מאשר בצריכה של אותה כמות כולסטרול מומסת בשמן נקי. 
עכשיו נניח שאדם צורך גם עוד כמה מזונות מהחי לאורך היום, הרי שהכולסטרול ממשיך להיות מעל לרמה שלו בצום לאורך כל היום.


למה לרוב מתעלמים מהנתונים והמחקרים הללו? 
אני יכולה לחשוב על כמה הסברים, למי שמחפש אחר אינטרסים כלכליים של תעשיות מזון, אז זה דווקא לא המצב כאן להבנתי.
התיישנות - בעולם המדע בכלל ובמיוחד בתחומים "חמים" כמו תזונה ובכלל בריאות, ישנה אובססיביות לגבי מחקרים חדשים. אם קולגה שלי תקרא אי פעם את הטקסט הזה היא קרוב לוודאי תגלגל עניה על כך שהזכרתי בכלל מחקרים שנעשו לפני 40-50 שנה. מה אני יכולה לעשות, לא מצאתי אף מחקר חדש שחזר על המחקרים ההם. אולי היה אחד כזה ופספסתי אותו.
קביעת רמות נורמה: במדידות של רמות כולסטרול בצום אין צורך להתגבר על שונות בין קבוצות אוכלוסיה. אם היו מודדים לאנשים את רמות הכולסטרול לא בצום קשה היה להשוות את הנתונים בין אנשים עקב שונות יתר ולקבוע מה היא האוכלוסיה בסיכון למחלות לב וכלי דם כתוצאה מרמות כולסטרול גבוהות.
מחקרים על רמות כולסטרול בצום הם פשוטים ויכולים להתבצע על אוכלוסיות גדולות יותר: רמות כולסטרול בצום נמדדות במילא על ידי מוסדות בריאות שונים. קל להוציא את הנתונים הללו עבור מחקרים אפידמיולוגים שונים. המחקרים יהיו לרוב גדולים מאד כי לא היה צריך להשקיע כסף במדידות מיוחדות.
מחקר שיעסוק ברמות כולסטרול לאורך יום של אכילה רגישה יוכל להיעשות רק על אוכלוסיות קטנות כי הוא ידרוש בדיקות תכופות שאינן מתקיימות במילא במסגרת בריאותית כלשהי, יהיה קשה למצוא מתנדבים למחקר וההשקעה הכספית תהיה גבוהה יחסית.
התוצאה של דרך החשיבה הנוכחית היא שפשוט מתעלמים מרמות הכולסטרול במצב הרגיל, כתוצאה מכך חוקרים שוברים לאחרונה את הראש בנסיון להבין את המנגנון לקשר בין ביצים לבין סכרת ובין ביצים לבין מחלות לב. אני בהחלט עוד רחוקה מלהיות ברת סמכא במנגנונים ביוכימיים מסובכים, אבל אני חושדת יותר ויותר בפרובלמטיות של רמות הLDL בצום, שהעלתי כאן ולבין המחלות הללו. 
סנונית ראשונה שנתקלתי בה בהקשר הזה היא סקירה מ-2008 שמדברת בדיוק על ההבדל בין מצב של צום למצב של שובע, רק מתמקדת יותר ברמות טריגלצרידים (שומנים) ופחות בכולסטרול. לא קראתי אותו לעומקו, אבל אני משערת שהעקרון הוא דומה.
אני חושבת שיש עוד כמה מחקרים שמתעסקים בנושא הזה מהשנים האחרונות ואולי הם יצליחו למוטט את התיאוריות הנוכחיות שמסירות את האחריות של ביצים על תחלואות הקשורות בכולסטרול גבוה.

בפוסט הבא אסקור את הקשר בין צריכת ביצים לבין סכרת שכאמור הקשר הזה היווה את הטריגר לכל הפוסטים הארוכים האלה...
השארו עמנו אחרי הפרסומות והחגים.

יום חמישי, 29 בספטמבר 2011

כולסטרול זה משעמם

עוד מהרהוריה של סטאז'רית לתזונה עם חושים מחודדים...
במהלך שנות השמונים והתשעים (ואולי גם תחילת שנות ה2000) היתה רווחת בעולם התזונה התפיסה שביצים מעלות את הכולסטרול בדם.
ההגיון שבכך היה ברור לכל בר דעת, לא יתכן שקופסה שמכילה בתוכה 200-300 מ"ג כולסטרול לא תשפיע על רמת הכולסטרול בדם, לא?
אבל מה, תזונה זה עסק מסובך, וכפי שההגיון בתהליכים ביולוגים או פיזיקלים רבים לאו דווקא מתנהל בהתאם להגיון הבריא שלנו, כך גם מאזן הכולסטרול והשומנים בדם לא מתנהל בדיוק בהתאם להגיון.
וכך התגלה בשורה של מחקרים מתחילת שנות ה2000 שביצים דווקא לא מעלות את רמת הכולסטרול LDL (הכולסטרול המכונה הכולסטרול הרע בפי הדיוטות) בצום (את הבולד על המילה צום אסביר בהמשך הדרך). 
כאן יש מקום לעצור לרגע ולתת הסבר על מה בדיוק קורה לכולסטרול שאנו אוכלים במערכת העיכול ואיך זה יכול להיות שגילו ממצא שסותר כך את ההגיון שלנו.
דיסקלמייר כרגיל: מדובר בהסבר לא מדוייק ב100 אחוז, אם מישהו שיגיע לבלוג הזה יגלה אי אילו אי דיוקים קריטיים,  הוא מוזמן לתקן אותי. בכל זאת עברו איזה שנתיים מאז שלמדתי את התהליך הזה באופן מדוקדק.. ואני מודה שאף פעם לא הייתי כזה חזקה בפרטים הקטנים בחלק הזה של התואר.. מה גם שלא הייתה ברירה אלא לדלג על חלק מההסבר למען ההפשטה.
השתדלתי להסביר את העסק בצורה הברורה ביותר שיכלתי, אבל מה לעשות שזה עסק מורכב ועבור חלקכם יהיה קצת משעמם.. אז אתם מוזמנים לדלג על החלק הזה אם הוא לא מעניין אתכם.. לחלופין, אם זה דווקא כן מעניין אתכם משום מה, אני זמינה לשאלות ואולי אפילו לתשובות!
בהתחשב באורכו של ההסבר, בפועל את הקשר בין ההסבר שאתן כאן לבין הממצאים בנוגע לביצים אשאיר כבר לפוסט הבא (אח, איך אני בונה פה את המתח זה משהו..).
דרך כל כולסטרול
אז הן הכולסטרול והן השומן שאנו צורכים בתזונה נספגים במעי הדק בתהליך מייגע מעט, בתוך המעי הם מתקבצים בכדוריות של שומן וכולסטרול הקרויות בשם המצחיק "כילומיקרונים". הכילומיקרונים האלה יגיעו למערכת הלימפה ומשם לדם. חלק מהשומן שביחידות הללו יגיע לרקמות השומן ישירות מהדם. וחלקו יגיע לכבד, הכולסטרול יגיע כמעט כולו לכבד.
כעת הכבד צריך לחלק את הכולסטרול הזה (כמו גם את זה שהוא בכל מקרה יוצר ללא קשר לזה שקיבל בתזונה) לרקמות הזקוקות לו. זאת נעשה על ידי כדוריות העשויות שומן כולסטרול וחלבונים בשם ליפו-פרוטאינים (ליפו-שומן, פרוטאינים-חלבונים). החלבונים תפקידם זיהוי של רקמות היעד של השומן והכולסטרול הזה כמו גם סוג של אינטרקציה מתוסבכת בין סוגי הליפו-פרוטאינים השונים. הליפו-פרוטאינים המוכרים לרובנו הם ה-Low Density Lipoprotein - LDL וה- High Density Lipoprotein HDL.
חוץ מאילו יש גם את הVery Low Density Lipoprotein VLDL  והIntermediate Density Lipoprotein - IDL.
הצפיפות שאליה מתייחסים בשמות האלה היא הצפיפות של החלבונים ביחס לשאר המרכיבים בכדורית.
אז מה קורה בפועל?
הכבד שולח לדרכו את הליפופרוטאין הנקרא VLDL. החבר הזה מכיל יחסית הרבה שומן והרבה כולסטרול, השומן יעשה את דרכו לרקמות השומן והשרירים הזקוקים לו. כאשר השומן הזה יוצא מהרכיב הזה הוא הופך להיות LDL שזה רכיב עם פחות שומן אבל עם אחוז כולסטרול גבוה מאד. הרכיב הזה תפקידו לחלק את הכולסטרול הזה ברחבי הגוף לכל מיני רקמות (כל רקמות הגוף משתמשות בכולסטרול לכל מיני צרכים - בניית הורמונים, מבנים שונים בתאים בייחוד בממברנה של התא ועוד כל מיני דברים). מה שרקמות הגוף לא "רצו" צריך לחזור חזרה לכבד ולהתפרק. חלקו יהפוך למלחי מרה וחלקו יופרש מחדש בכדוריות של VLDL. על אף שהLDL ידוע לשמצה, הוא ממלא תפקיד חיוני בהעברה של הכולסטרול לרקמות שאכן זקוקות לו ואנחנו צריכים שגם הוא יסתובב לו בגוף ברמה כלשהי.
הבעיות מתחילות כשהרמות שלו הן גבוהות מידי. מכל מיני סיבות, לעיתים תזונתיות לעיתים גנטיות, בד"כ גם וגם.. הLDL עשוי להתקע בדם ולהסתובב שם ללא קשר להאם אכלנו לאחרונה פצצת כולסטרול ושומן, או שרק לפני שלושה ימים אכלנו איזו ביצת עין (דכאני!). כאשר רמתו של הLDL גבוהה והוא מסתובב לו להנאתו בדם, ישנה סכנה שיעבור חמצון על ידי רדיקלים חופשיים שבלי קשר מסתובבים להם בדם. LDL מחומצן הוא מסוכן שבעתיים, היות שהוא עשוי למצוא את דרכו למתחת לדופן כלי התא, שם יצטבר לו להנאתו ואז עשוי בבת אחת להתפרץ החוצה וליצור קרישי דם שיגרמו בתורם להתקפי לב ושבץ. הנה סרטון שמסכם את התהליך הזה-

אוקי ומה בעניין HDL? אותו לא הזכרנו בכלל בינתיים.
אז הHDL תפקידו העיקרי הוא לשמש כמתווך בכל התהליך, הוא מוסר ולוקח כל מיני חלבונים מהדפנות של הליפופרוטאינים במטרה לגרום הן לשומנים והן לכולסטרול להגיע לרקמות הזקוקות להם. כמו כן הוא אוסף כולסטרול חופשי שחמק לו ומסתובב בדם ועל כן מסוכן במיוחד. התהליך הוא מורכב להחריד ואין סיבה ממשית להבין אותו לעומקו. מה שחשוב להבין זה שמאחר שHDL תורם לסילוקו של הLDL והכולסטרול החופשי מהדם ולכן תורם להורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם.
עוד נקודה שחשוב להבהיר. אנשים שאינם צורכים כלל כולסטרול - כלומר אנשים שנמנעים ממזון מהחי באופן מוחלט אינם צריכים לחשוש שאין להם LDL או HDL בגוף. זאת מאחר שהגוף לא חייב לקבל כולסטרול מהתזונה. הכבד מייצר את הכולסטרול באופן עצמאי בכמות מספקת לכל רקמות הגוף, את הכולסטרול הוא שולח אותו בליפופרוטאינים לרחבי הגוף באותו תהליך בדיוק.

על הקשר של כל התהליך המייגע הזה להאם ביצים מעלות את הכולסטרול אכתוב כבר בפוסט הבא (בכל זאת אני צריכה לעשות משהו יעיל עם עצמי מתישהו היום)

יום רביעי, 28 בספטמבר 2011

טבעונית מעבר לקווים

לאחרונה התחלתי סוף סוף סטאז' בבית החולים איכילוב כחלק מהתהליך הארוך והמייגע שהחל אי שם בשנת 2007 בכמה קורסים בפתוחה, ושבסופו אהיה דיאטנית קלינית מן המניין (מתישהו במהלך 2012 ככל הנראה).
הסטאז' מעניין למדי ולראשונה מאז תחילת התהליך הזה, אני מקבלת כלים אמיתיים ופרקטיים למקצוע שבחרתי לי.
אמנם בסופו של יום אין לי עניין רב לעבוד בבית חולים.אני מעדיפה לעסוק במניעת מחלות שפע למינהן בעזרת תזונה נכונה, ולא בלתת ייעוץ לאיש בגיל העמידה שצרך מזון זבל כל חייו וכעת יש לו סכרת סוג 2 וכליות מקולקלות ולכן עליו לאכול פחות סוכר וירקות עתירי אשלגן...
כנכנסתי לסטאז' די חששתי מרפלקס הקאה שיהיה לי מאינטרסים כלכליים של תעשיות המזון שידוע לי היטב עוד ממהלך התואר, בוחשים עמוק עמוק בתחום התזונה. משהו מקביל פחות או יותר לתעשית התרופות שבוחשת בעולמם של הרופאים.
אם כי ככל הנראה מאחר שתחום התזונה הוא תחום חדש יותר, היכולת של אינטרסים כלכליים לחדור פנימה, היא אולי אפילו חזקה יותר. אבל יתכן שזו כבר סתם ספקולוציה שלי.
במידה מסויימת הופתעתי לטובה, אולי בגלל שרוב החולים באמת לא יפיקו יותר מידי תועלת בריאותית בתזונה לאוכלסיה בריאה מהסוג שאהיה מעוניינת לקדם בעתידי המקצועי, אז זה פשוט פחות מטריד אותי. אולי גם הציפיות שלי נמוכות מאד.
כאן חשוב לציין עוד נקודה מטרידה, ראש מחלקת התזונה בבי"ח איכילוב היא אחת הדמויות הבולטות בעולם הדיאטה הישראלי - אולגה רז. לאולגה מבחר נאה של תפקידים בעולם הזה מלבד תפקידה באיכילוב בו היא שולטת ביד רמה בכמה עשרות תזונאיות. בין השאר היא ראש החוג לתזונה במכללת אריאל וכן ממציאה ומשווקת של דיאטת הלחם שיחסית מפורסמת בארצנו.
אבל מה שאותי ספציפית באמת מעניין זה שהיא גם הדיאטנית של מועצת הלול כבר כמה שנים טובות. מתוקף כך נתקלתי בשמה במאמרים שונים המנופפים ביתרונות של ביצים וכביכול שוברים את המיתוס שביצים מעלות את הכולסטרול (נגיע בהמשך לסוגיית נכונות הטענה הזו). מאמרים מסוג זה התפרסמו גם באתר מיוחד שמועצת הלול פתחה בנושא (לשמחתי הוא ברגע זה לא באויר אז לא יכלתי לקשר אליו) וגם באתר הראשי של מועצת הלול וכן בעיתון של הארגון לדיאטנים עתי"ד.
כוננות הספיגה שלי לתכנים תועמלניים התחדדה פלאים מרגע שגיליתי שאת הסטאז' שלי אעבור במחלקה שזו הדמות העומדת בראשה (אגב, איכילוב הוא בית החולים הקולט את הכמות הגדולה ביותר של סטאז'ריות לתזונה בארץ.. עוד נקודה מטרידה לחשוב עליה).
הפעם הראשונה בה נתקלתי בבחישה מהסוג הזה היתה בהמלצות שניתנו להוריה של ילדה בת 3 עם סכרת סוג 1 (סכרת נעורים כפי שהיא נקראת בציבור הרחב) עם טריגליצרידים (שומנים) גבוהים בדמה. למיטב זכרוני גם הכולסטרול שלה היה גבוה למדי.
שוב עליי לסטות מהנושא ולתאר על רגל אחת ובאופן מאד לא מדוייק את  ההמלצות הכלליות לילדים חולי סכרת:
להמעיט באכילת פחמימות פשוטות (סוכר, ממתקים, חלב ניגר ולחם לבן) לאכול באופן מדוד ביותר פחמימות מורכבות (אורז, פסטה, לחם מלא, קטניות וכן הלאה) ולאכול באופן מדוד גם פירות (שסוכריהם פשוטים אך יש להם יתרונות בריאותיים גבוהים מכדי שאפשר יהיה להמנע מהם לגמרי).
ירקות וחלבון מהחי מותר לחבר'ה האלה לאכול כמה שבא להם וכך גם מזון שומני (שגם הוא לרוב מהחי..).
פעמים רבות מתפתחת בקרב חולי סכרת דיסליפדמיה - שמוגדרת לרוב כרמות כולסטרול ושומן בדם גבוהות בצום.
מצבים מהסוג הזה מסוכנים שבעתיים לחולי סכרת מהאוכלוסיה הרגילה זאת מאחר שמדובר בהוספה של גורם סיכון נוסף למחלות לב וכלי דם עבור אנשים אילו (הסכנה העיקרית בסכרת שאינה מאוזנת היא שגלוקוז (סוכר) גבוה בדם עשוי לפגוע בכלי דם - בייחוד העדינים שבהם, למשל אילו שבעיניים ובכליות - זו הסיבה שסכרת עשויה לגרום למשל לעיוורון ולאי ספיקת כליות).
נחזור לילדה - במקרה שלה הדיאטנית המליצה להוריד מזונות שמעלים רמות שומן שהילדה הזו אכלה:
לעבור מבשר עתיר שומן לסוג  עם פחות שומן (מבקר לעוף נניח), להפחית מזון מטוגן, לאכול פחות מאפים עתירי שומן, לעבור למוצרי חלב דלי שומן, ולאכול יותר ירקות.
לאחר הפגישה שאלתי את הדיאטנית מדוע היא לא הזכירה את נושא הביצים.
הדיאטנית הסתכלה עליי במבט מזועזע כאילו ישנתי לאורך כל התואר שלי, "ביצים לא מעלות את רמות הכולסטרול האינך יודעת?" היא אמרה.
בחצי פה אמרתי לה שדווקא קראתי שביצים הם גורם סיכון לסכרת סוג 2 ולמחלות לב בקרב חולי סכרת. הבטחתי לשלוח לה את המאמרים הרלוונטיים. מדובר במספר מאמרים טריים מהשנים האחרונות. שללא ספק תזונאיות שעוסקות בסכרת צריכות לקרוא.
את אותו אחר צהריים העברתי בשקידה על מאמרים בנושא שגרמו לי להבין שעליי לכתוב באופן מסודר את מה שהצלחתי להבין בתחום הסבוך הזה של ביצים וכולסטרול.
למעשה כל הפוסט הזה הוא הקדמה לפוסט הבא שיעסוק בדיוק בזה (מה לעשות שכרגע זה לא שכתבה שאכתוב בנושא הזה תגיע לאיזה עיתון בעולם החיצון. אז שלפחות שזה יופיע איפה שהוא... כדי שלפחות אני עצמי אזכור מאיפה שאבתי את העמדה שלי בנושא הזה).

על תזונה וכולסטרול בפוסט הבא...