יום שלישי, 27 בינואר 2009

התקף הזעם הגדול

תוך שיחת טלפון מייגעת במיוחד, ענבל ציירה ציור מרגש שהיא ואני חשנו צורך עז להעלותו לכאן-
Photobucket

היא טענה שההשראה לציור היא סרטון אנימציה קנדי מוצלח בשם The big snit ששתינו מאד מחבבות. לא מדובר באנימציה מיוחדת או מחוכמת יתר על המידה, אך הוא מצחיק וכיפי עד מאד, והנה יש לי תירוץ להעלותו לכאן.

יום שישי, 23 בינואר 2009

מרק, ירוק, עשיר, מבעבע בתוך סיר

הייתי חולה קצת השבוע, יש בזה משהו מעליב, גם אמא שלי אומרת ככה.
כלומר, כטבעונית שיחסית מקפידה על מזון בריא העובדה שכמה חיידקים חד תאיים זעוריריים ועלובים, מצליחים לנטרל אותי ליום שלם, גובלת בחוצפה מצד המערכת החיסונית שלי. הכתובת היתה על הקיר ואין ספק שנרדמנו בשמירה.

ענבל, שהמערכת החיסונית שלה עלובה משלי בלי ספק, נדבקה ממני וחלתה גם היא, בשלושת הימים האחרונים. כחברה טובה ותזונאית בפוטנציה, התייצבתי עם חרב ותרווד שלופים להכות ללא רחם את החיידקים הסוררים. או לחלופין עם אמל"ח ופונפונים לעידוד המאקרופאג'ים (תאים בולעניי חיידקים- כנסו ללינק זה אחלה סרטון) והליפוציטים (תאי חיסון) האמיצים.
האתגר הראשון היה להכין מרק ירקות.
Photobucket


מרק ירקות? מה הבעיה? במקרה שלי, הבעיה העיקרית היא להצליח לא לדחוף למרק עוד מליון דברים אחרים שבמקרה נמצאים במקרר וכך למלא את הסיר עד גדותיו במיני ירקות, קטניות ודגנים עד כי כל קשר בין הנעשה בסיר, לבין מרק ירקות הוא מיקרי בהחלט. שני ידידים שלי שגדלו בקיבוץ, אמרו לי שקוראים לזה מרק חבלים - מרק ממרכיבים שחבל לזרוק. חברה אחרת שלי תיקנה אותם ואמרה שמדובר במרקיבים ולא מרכיבים.

גם ענבל לא האמינה שאצליח, למען האמת גם אני לא האמנתי. אך עמדתי במשימה בגבורה, הטקטיקה המחוכמת שלי היתה להוסיף שעועית ירוקה כמרכיב חלבוני סביר, וכך להצליח להימנע מלדחוף קטניה אחרת מכבידה בהרבה לעסק.
Photobucket

להשלמת האסטרגיה, בכל פעם שהתחשק לי להוסיף רק עוד ירק אחד קטן לסיר, הכנסתי עוד שן שום במקום. הסבתות אומרות שזה טוב למערכת החיסון, אני חושבת שזה סתם טעים.
יצא מרק מוצלח למדי, נראה לי שהשמן זית הרב שהוספתי לקראת הסוף, הוסיף הרבה טעם.

Photobucket

ענבל היתה מבסוטית גם כן, והיות שהכרחתי אותה לאכול חצי אשכולית ותפוז שלם אח"כ, אז גם ויטמין C בגרסה לא מחוממת יצא לה לצרוך.

ולסיום צמד שירי עינדי, בקשר למחלות ומרק. אחד מתוק של עוף מונטריאול שממש התאים לעניין-
Tim I Wish You Were Born A Girl
השני של Squirrel Nut Zippers המגניבים בעיני, עם שיר דרמטי על גריפה:-)
la grippe (לצערי זה ביצוע לא כזה מוצלח מהופעה, אך לא מצאתי משהו טוב יותר).
לבריאות!

נ.ב.

שורות הכותרת לקוחות מתרגום השיר מרק צבים (דכאני)

יום רביעי, 21 בינואר 2009

מארש הזפותקים בהולנד

מסתבר שביירות עומדים להוציא אלבום חדש, או ליתר דיוק דבל EP. באופן אישי אני לא כלכך אוהבת EPיז (אני מבכרת אלבומים שלמים על פניהם) אך אני מאד מאד אוהבת את ביירות אז אני סולחת להם על כך. בייחוד עקב הקליפ היפיפיה שפה (טוב נו, קל לקנות אותי כשמשלבים בין מוזיקה שאני אוהבת לבין אנימציה משונה במיוחד).

יום שני, 12 בינואר 2009

בועת מלחמה

אני קמה בבוקר מפהקת תוך מתיחת ידי (אין להקל ראש בכך, תרנגולות בתעשיית הביצים אינן זוכות למתיחת כנפיהם במשך השנתיים העלובות של חייהם).
שנתי היתה רציפה פחות או יותר, לא היו אזעקות בלילה. חוץ מרעשים מהדירה השכנה, לא היו הפרעות קוליות, נניח של טנקים שדורסים את המכוניות בסביבה, או מטוסים המפציצים מן הרקיע. גם יכלתי לכבות את האור לעת ליל, לתרנגולים דרך אגב לא נותנים את הפריוולגיה הזו של לישון בחשכה לילה שלם ברציפות.

כשדשדשתי למקלחת, לא יכלתי שלא לשים לב למים הזורמים מן הברז בביתי, ולהעריך את שטף נוזליותם המנחמת שיכולה לשטוף את פני ואת גופי מעוולותיו וסבלותיו. אין שום סכנה להרעלה מהמים הללו, אני יכולה גם לשטוף את גופי בעזרתם וגם לשתות אותם לרוויה. הם לא טעימים במיוחד, אך מירב הסיכויים שלא אמות מהם ישירות. כמדומני שלא מעט אנשים בחברות נחשלות או כאלו שהוכשלו במזיד לא זוכים לנגישות כה רבה של מים מתוקים לשתיה ובטח שלא לרחצה. דווקא חצי מליון (לא בטוחה במספר הזה) התושבים שבקו האש הישראלי, זוכים למים זורמים ככל שיחפצו בשעות שאינם במקלטים ובשעות שהם כן במקלט כמדומני שאינם במחסור.
אם לא נרמסו בדרך, יכולים גם רוב בעלי-החיים במשקים לגשת גם הם למי השתיה שלהם. זאת בהנחה שהנכות שלהם תאפשר זאת. לאחרונה אפילו לעגלי חלב בארצנו אמורה להיות על פי חוק הפריוולגיה הזו.

המים הללו די חמימים, קצת לפני שקמתי, הפעלתי את הדוד החשמלי בביתי. הוא פועל מצויין, והודות לו אני זוכה במקלחת חמה בבוקר חורפי.
קראתי אתמול באיחור מייל בקשה לתרומת שמיכות לילדים במחנות הפליטים בעזה (באיחור כי מועד כניסת המשאית לעזה כבר חלף לו). קצת קר להם שם בחורבות העיר הזו. מוזר, הייתי חושבת שכל ההפצצות הללו מהאויר, מהים ומהיבשה יחממו את החבריא. לי יש שמיכה לא רעה בכלל, ואם קר לי, יש לנו בבית גם תנור שכאשר מחברים אותו לחשמל ומדליקים אותו, ב99% מהמקרים הוא יפעל ללא תקלה. פלאי הראש היהודי הלא כן?

Photobucket

אין לי הרבה ברירות אלא לקום בבוקר די מוקדם, צריך ללמוד או לעבוד בשעות הללו. אך אני בחרתי בתחום לימודי ועבודתי. אני חושבת שאני בערך שולטת על חיי ואין אף גורם שמכריח אותי לעשות את מה שאינני מעוניינת בו. בין אם זה משטר טוטאליטרי או צבא כובש. והיות שאני חלק מהמין האנושי גם אף מדען לא יכול לעשות בי כרצונו, אף חקלאי לא זכאי לכלוא אותי על פי חוק, ואף שוחט לא יכול להקריב אותי על מזבח הקולינריה.
בכלל, עינויים אינם חלק משגרת החיים שלי, לא רק שאני משתדלת שלא לענות אף אחד בעקיפין, אני גם לא מעונה על ידי אף שוטר, חייל, שב"כניק, יס"מניק, ויויסקטור, חקלאי, מחבל מתאבד.

אני תוהה, ואם לא הייתי תל-אביבית, יהודיה, ישראלית, מערבית, בת אדם, יונק, בעל-חיים, יצור רב תאי?

מהם בכלל גבולות הבועה שלי?

עיתונאים, טוקבקיסטים ארורים ואנשים שאוהבים לצעוק, טוענים בגנות ה'בועה התל-אביבית'. אך אני מאד מחבבת את הבועה הזו, כי אני אוהבת את תל-אביב, ואני אוהבת את העובדה שאינני רואה חדשות ושקרים אחרים בטלויזיה ונדמה לי שכל חברי שגרים בעיר, גם הם נטולי המכשיר הזדוני. בד"כ אינני קוראת גם עיתונים ופורטלי חדשות באינטרנט, חוץ מבזמן מלחמות ברירה כאלו ואחרות, ואז אני הופכת אובססיבית בקריאה. והאלמנט האהוב עליי בבועה זה שיש לי את היכולת והלגיטמציה לבוא ולמחות אל מול טחנת רוח לא צודקות שמחוץ לבועה שלי, בין אם כלפי אנשים מכל מיני מקומות ויותר מכך כלפי אי הצדק והעוולות המתרחשות כלפי בעלי-חיים אחרים. יותר מכך, יש לי בכלל את היכולת לראות את המתרחש מעבר לחיי, ואני חושבת שהבועה שלי מספיק שקופה עד כי לעיתים חייהם של מי שמעבר לה משתלבים פתאום עם חיי שלי והופכים לחלק מבועתי שלי.

Photobucket

כולם חיים בבועה, חמימה יותר ופחות, אותם אנשים שקראו לי ולמפגינים אחרים לפני שבועיים ללכת להפגין בשדרות במקום בתל-אביב כנגד המלחמה, שוכחים את הבועה שהם חיים בה בעצמם, וזו של התושבים האומללים של שדרות.
אני חושבת שככל שאת אומללה יותר כך את יותר כלואה בבועה שלך. ולא יכולה להשקיף מעבר לתקרות הזכוכית שלה ולראות את הבועות האחרות שמרחפות מסביבך.
קוראים לזה שמרנות, כוחניות, דעות ניציות, עניי עירך קודמים. משהו שרוב היהודים לוקים בו עקב שיטות הפחדה וצביעת הבועה בכל מיני צבעים משונים להסתיר את הצלילות המקורית (קוראים לזה צביעות). משיכות הצבע נעשות לרוב באדיבות השלטונות, הצבא והתקשורת. כנראה שהעשן המתמר מעל בניינים בשדרות ממלא בערפיח את דפנות הבועה הצבועה מלכחתחילה, עד כי אכן תושביה אינם יכולים להרחיק ראות עד עזה הקרובה כלכך.
אינני שוגה באשליות, הפלשתינאים לוקים כנראה בעיוורון קשה לא פחות. העשן המתמר מעל עזה הוא סמיך מאד וקשה לי להאמין שהם יכולים להרחיק ראות מסבלות בועתם המסואבת עד לשדרות, ובטח שלא עד אליי, התל-אביבית השבעה שיושבת מול המסך השטוח והמקלדת האלחוטית.
ובעלי-החיים? מי יודע איך זה עובד אצלם, אני רוצה להאמין שהבועה שלהם שלהם לכל הפחות איננה כוללת שנאה כה עזה כמו זו של בני האדם זה לזה. מפחיד אותי לחשוב על כמויות השנאה בעולם בין כה וכה.

ראו מה רבת פעלים עודנה,
כמה טוב שורדת
במאתנו השנאה.
באיזו קלות היא מדלגת מעל משוכות גבוהות.
כמה קל לה - לזנק, ללכוד.
...
בל נרמה את עצמנו:
היא מסוגלת ליצור יופי.
נפלאים הבזקיה בלילה אפל.
נהדרים ענני הפיצוצים בשחר ורֹד.
קשה להתכחש לפתוס של חרבות
ולהומור הגס
של עמוד המזדקר מהן באון.

היא אלופת הניגודים
בין השאון לשקט,
בין הדם האדום לשלג הלבן.
ומעל לכל, לעולם לא משעמם אותה
המוטיב של רב-טבּחים ללא רבב
הרוכן מעל קרבנו המגֹאל.
(ויסלבה שימבורסקה/שנאה)

יום שני, 5 בינואר 2009

ערב לבד

ענבל ישנה היום אצל חברה בירושלים, היא עושה זאת לעיתים, למרות שזה מבאס , זה גם נחמד באופן כלשהו, אנחנו מתאמנות בלהתגעגע וזה בריא ללב וכנראה שגם לקשר.

בהלכתי הביתה לעת ערב תקף אותי רעב כבד, כמעט שהוצאתי את כספי בבודהה בורגרס, אך צרורי הנקוב עצר בעדי, והמשכתי בדרכי בעוז רוח, עוצרת רק כדי לרכוש פירות בשוק העליה, ולהתבונן בקיטלר השכונתי הנואם ברגש לאומה החתולינאצית.
לאחר ששיחטתי זמני לריק במעוני הדל, החלטתי ששעת הבישול הגיעה. מפאת השעה המאוחרת, החלטתי להכין ארוחת מחבת, שזו ללא ספק דרך הבישול החביבה עליי, וכנראה שגם על טבעונים רבים באופן כללי. אני תוהה אם אנשים מהישוב שאין להם זמן לבשל גם עושים זאת לעיתים, כנראה שלא, כי קרניבורים נוטים אני חושבת להסתמך יותר על מזון מוכן מהטבעוני הממוצע. היתכן שזה בגלל שהם לרוב מרוויחים יותר כסף ממני ומחברותיי שעובדות בד"כ בעבודות מזדמנות? בסופו של יום, שכרם יוצא בהפסדם (תרתי משמע) עקב האיכויות הירודות של מזון מוכן מבחינה בריאותית בד"כ (אתם חשים כמוני את התזונאית הקורמת עור וגידים פה לעינכם?).

עקב העדרותה של ענבל החלטתי להוסיף מרכיבים לא סטנדרטים לתבשיל המחבת שלי ומעבר לפסטה (טורטנילי מחיטה מלאה במקרה זה - [היה מבצע בניצת הדובדבן]), גרגירי חומוס ומש (בשביל החלבון המלא), בצל, עגבניה, שום וגזר. הוספתי גם צנון ועלי סלק (בעלים הירוקים והרעננים של הסלק אתם יכולים לחזות פה למטה) ותיבלתי עם שמן זית, מלח, פלפל, קינמון, שמרי בירה (טוב מי שמכיר אותי יודע ששמרי בירה הם כמו מלח עבורי), טימין וקצת יין לבן.

הבישול לקח משהו כמו שלושת רבעי השעה (לא כולל הזמן של הכנת החומוסים והמש שבושלו כמה ימים קודם). בילי כהרגלו ליווה את ההכנה בשריקות ונאומים לראי שלו (נדמה לי שהוא לא אוהב את האלבום החדש של אריזונה שהשמעתי ברקע) ותולה שבר בסוף הערב את קנקן התה האדום שלנו, אבל ככה זה עיוורים, בייחוד חתולים עיוורים.

מבחינה קולינרית השורה התחתונה היתה שעדיף היה לוותר על הצנון, הוא היה מר להחריד (חבל שענבל לא היתה כדי לנטרל אותי מלשים אותו). חוץ מזה יצא נחמד למדי, כמו שהתבשילים הללו תמיד יוצאים כשחושבים על זה... הצטערתי שלא הוספתי פרי כלשהו, כבר הרבה זמן שבא לי לשים איזה אפרסמון במחבת שלי סתם בשביל לבדוק מה יקרה.

מבחינה תזונתית, ארוחות מחבת הן בעלות יתרון גדול לטבעונים עקב האפשרות להוסיף מגוון רחב של מרכיבים שכל אחד יכול להשלים איזה חוסר תזונתי כזה או אחר. וכל עוד לא מבשלים את הירקות יותר מידי זמן אין סכנה של ממש לאיבוד יותר מידי ויטמינים מהם, חבל שלא היו לי אגוזים וגרעינים בבית, מה שהיה משלים את המנה מבחינת השומנים . לאחרונה הבנתי שכנראה מרוב אנטי לאוכל שמנוני אני כנראה לא צורכת מספיק שומנים במזון שלי (לפחות אם אני מאמינה לRDA). בנוסף כמו תמיד שכחתי להוסיף שניה לפני האכילה קצת פשתן טחון בשביל האומגה שלוש. אבל נו מילא, אולי אומגה שלוש זה בכלל טוב לעכברים ולא לבני אדם...
בתיאבון:-)

יום חמישי, 1 בינואר 2009

אז מה שמעתי ב2008

לאו דווקא מ2008 או משנה ספציפית אחרת, לאו דווקא על פי סדר מסויים, לאו דווקא המוזיקה שאני הכי אוהבת, אבל הנה אסופת שירים ואלבומים שהכרתי ואהבתי לשמוע השנה.
Hello Saferide, My Best Friend
שיר מתוק, שגורם לי להצביע על חברותיי הסטרייטיות ולומר להן: הא!הא! ותראו איזה קליפ מתוק יש לו.. ולא, האלבום לא כזה משהו לטעמי...

LCD Soundsystem - Sound Of Silver
את האלבום הזה היכרתי דרך הסיכומים של 2007, וביליתי איתו הרבה שעות ברכבת ובפקולטה לחלאות בחורף שעבר. כתבו עליו המון אז זה מרגיש לי דבילי לכתוב גם כן. הוא קיצבי ומאגניב להחריד חסרונו היחיד זה שהשירים לעיתים ארוכים מידי אז הנה השיר הכי קצר באלבום:-)



Modest Mouse - We Were Dead Before the Ship Even Sank
כן אני יודעת, הם הוציאו אלבום חדש השנה, אבל רק גיליתי לא מזמן את אלבומם המופלא משנה שעברה מומלץ לנסיעות. השיר החביב עלי זה פיספסנו את הספינה. מסתבר שהיתה שנה שעברה תחרות קליפים של השיר הזה, הנה אחד הקליפים (דווקא לא הזוכה)


The Bees
להקה אידיוטית וכיפית להחריד, השיר שאשים פה הוא אחד המוצלחים שלהם ויגרום לכם לפזז באופן בלתי נשלט כולל נענוע האגן! כן כן! אך לצערי הקליפ שלו גרוע ומביך למדי. פעם חברה שלי פינטזה לעשות לו גירסה אנימליסטית של המוני חיות בפעולת תגמול כנגד בני האדם. משהו בסגנון של cows with guns, נראה שהוא אכן זקוק לאינטרפציה כלשהי ללא ספק...