טבעונית מעבר לקווים - פרק רביעי ואחרון בסדרה

אז לאחר שסקרנו מידע כללי לגבי ביצים וכולסטרול, אתמקד בסיכון שבאכילת ביצים לסכרתיים כמו גם להיארעות של סכרת.

בניגוד למאמרים העוסקים בקשר בין עליית רמת הכולסטרול לבין ביצים  - אז נאלצתי להסתמך בלית ברירה על לא מעט מחקרים קשישים למדי בכדי להסביר את הרציונל שלי, במקרה של הקשר בין ביצים לבין סכרת יש כמה מחקרים מוצלחים למדי מהשנים האחרונות. אני אישית חושבת שיש קשר בין שתי הנקודות הללו, אך מדובר בהגיון הבריא (?) שלי ואולי של צמד הרופאים הקנדים שהזכרתי בפוסט הקודם.

אני רוצה שניה להסביר טיפ-טיפה על מחלת הסכרת. על אף נפוצותה ההולכת וגוברת עם השנים (עד כי הכריזו עליה כעל מגפה לפני משהו כמו עשר שנים) לא הרבה יודעים מה בעצם הסיפור עם המחלה הזו.

אז אני אתמקד לעת עתה בסכרת סוג 2 שבעבר כונתה סכרת מבוגרים. כיום במסגרת העלייה המסיבית בהשמנה ומחלות של חברות שפע בקרב כלל האוכלוסיה, וילדים ובני נוער בפרט, זו מחלה שבהחלט אפשר למצוא גם ילדים ונוער חולים בה ולא רק מבוגרים כפי שהיה בעבר. זו הסיבה לשינוי השם.

באופן כללי סכרת הינה תהליך הדרדרות שבמסגרתו אט אט הגוף הופך "אדיש" לסוכר.

רמות הסוכר (או הגלוקוז כפי שיכונה בפי אנשי מקצוע - זה סוג הסוכר שנמצא בפועל בדם) כמו כל רכיב אחר בדם אמורים להשאר בטווח קבוע, החומר המרכזי השולט על הטווח הזה הוא ההורמון אינסולין המופרש מהלבלב. במצב תקין, הגוף בתגובה לספיגה של סוכר לדם ממערכת העיכול יפריש כמות כלשהי של אינסולין - אז הסוכר בתגובה יכנס לתאים שזקוקים לסוכר הזה (שרירים ושומן בעיקר) ולא ישאר בדם.

במצב לא תקין - שלרוב יתרחש אחרי שנים של העמסת יתר של אוכל מערבי עתיר סוכרים (וגם שומן - אתייחס בהמשך) אותה כמות אינסולין שהספיקה קודם כדי להוריד את רמת הסוכר, כבר לא מספיקה ורמת הסוכר נשארת גבוהה. התגובה של הגוף לכך היא הפרשה נוספת של אינסולין במטרה שהסוכר יכנס לדם. דבר שמצליח לגוף במידה כלשהי לפחות בהתחלה, עם הזמן זה מצליח פחות ופחות. המצב הזה נקרא בשפה המקצועית "תנגודת לאינסולין" או מצב טרום סכרתי.

בסופו של דבר, הלבלב 'יתעייף' ולא יוכל להפריש את הכמויות הגבוהות הללו של אינסולין - אז נגיע למצב של סכרת ממש:

אין הפרשה מספקת או אין הפרשה בכלל של אינסולין ולכן רמות הסוכר נותרות גבוהות.

סכרת סוג אחד (או סכרת נעורים בפי הדיוטות) היא מחלה שבה תאי חיסון של הגוף עצמו, משמידים את תאי הלבלב המפרישים אינסולין (בד"כ זה אכן יקרה בגיל צעיר יחסית). כך מבלי שנעבור את כל התהליך שלעיל, הגוף מפסיק לייצר אינסולין והגענו ישירות למצב שבו ישנן רמות סוכר גבוהות שנותרות מחוץ לתאים הזקוקים לו. מה גורם לגוף להתחיל להשמיד את הלבלב שלו עצמו וכיצד למנוע זאת, זו שאלה שאין עליה עדיין תשובה של ממש. ככל הנראה ישנו וירוס כלשהו שמתחיל את התהליך. אך טרם בודדו אותו למיטב ידיעתי.

בשני סוגי הסכרת נגיע בסופו של דבר למצב שבו הרקמות עשויות להיוותר "רעבות" לסוכר שהן ניזונות ממנו, אך מעבר לכך, מדובר במצב מסוכן למדי לכלי הדם.

הסיבה לסיכון הזה היא הרגישות של כלי הדם לרמות סוכר גבוהות - כלי הדם, בייחוד העדינים שבהם. שיהרסו עקב רמות סוכר גבוהות ולא מאוזנות. לכן, אחת הבעיות הבולטות בקרב חולי סכרת היא הופעה של מחלות כלי דם שונות. 

למשל:  עיוורון עקב הרס כלי הדם ברשתית, אי ספיקת כליות, נוירופתיה (חוסר תחושה של איברים עקב אספקת דם כושלת למערכת העצבים), נמק של הרגל עד כדי כריתת רגליים ומחלות לב.

לאור זאת אנשים החולים בסכרת (משני הסוגים) צריכים להקפיד שלא לחשוף עצמם לסיכונים אחרים לכלי הדם שבסיכון שלהם, בראש ובראשונה לשומנים וכולסטרול ברמות גבוהות מידי. 

אוקי, עד עכשיו דיברנו רק על עניינים שקשורים לסוכר, מה בין זה לבין ביצים או כולסטרול או שומן רווי. אז למעשה המצב הטרום סוכרתי קשור קשר ישיר לבעיה רפואית כללית שנקראת בעגה המקצועית - התסמונת המטאבולית או תסמונת X. התסמונת הזו מאופיינת כך:

•  השמנה בטנית
• עלית רמות טריגלצירידים (שומנים) - נקרא גם דיסליפדמיה
• רמת כולסטרול HDL (זוכרים?) נמוכה - לרוב תהיה גם רמה גבוהה של LDL ורמה כללית גבוהה של כולסטרול - נקרא גם היפרכולסטרולמיה.
• יתר לחץ דם
• עליה ברמות גלוקוז בדם בעת צום (שקשורה גם לתנגודת לאינסולין ורמות גבוהות כלליות של אינסולין - -היפראינסולינמיה

התסמונת הזו קשורה ישירות הן לסכרת סוג 2 והן למחלות לב וכלי דם שונות. כפועל יוצא היא גם קשורה למחלות האחרות שלא אוזכרו כאן - למשל מחלות כליה, אימפוטנציה (את זה למדתי לפני כמה ימים כשהתבקשתי לחפש מחקר בנושא הזה בהקשר כלשהו) וגם כבד שומני (ולא של אווזים הפעם). 

לאור הקשרים המורכבים בין המחלות השונות (שכולן אופייניות כידוע לחברות השפע המערביות). אחד המחקרים שהכי עניינו אותי בייחוד בעקבות התקרית שבגללה התחלתי את כתיבת סדרת הפוסטים הזו, היה מחקר שעסק בכלל בקשר בין ביצים לבין מחלות לב. 

מדובר במחקר שפורסם ב-2009 ובדק קשר בין מחלות לב לבין צריכה גבוהה של כולסטרול בכלל וביצים בפרט (וגם בכלל צריכת שומנים) בקרב קרוב ל2000 קשישים וקשישות בני 70 עד 79. הבוטום ליין של המחקר הזה הוא שאין קשר בין צריכת ביצים לבין מחלות לב. תעשיות הביצים חגגו על המחקר הזה עקב כך.

אבל מה, אצל אנשים עם סכרת סוג 2 נמצא קשר מובהק שכזה. הסיכוי למחלת לב בקרב חולי סכרת שצרכו ביצה או שתיים בשבוע לבין אילו שצרכו פחות מביצה בשבוע היה פי שלוש. אצל חולי סכרת שצרכו יותר מ3 ביצים בשבוע הסיכוי למחלת לב היה פי 5 מאילו שלא צרכו כלל ביצים.

איזה פחד, מה הולך פה.. מי שזה משום מה מעניין אותו יותר לעומק אשמח להסביר...

החשד שלי הוא שבמקרה הזה הסיכון למחלות לב הוא רלוונטי גם לחולי סכרת סוג 1 וגם לסוג 2. אך לצערי טרם מצאתי מחקר שחקר את הנושא בחולי סכרת סוג 1. מה שכן, ההמלצות להזהר מגורמי סיכון למחלות לב בקרב חולי סכרת הן למיטב ידיעתי זהות בין שני הסוגים.

מה שמדאיג במיוחד הוא שהרושם שלי הוא שנערים חולי סכרת סוג אחד מונחים לטחון מזון מהחי ובייחוד ביצים ובשר מאחר שאין במזונות אילו פחמימות. אני לא אלעה בפרטים מדוע זה המצב. אך בפועל זה מה שקורה ויתכן שכך  מדרדרים את מצבם של החולים הללו לקראת סיבוכים לבביים שונים ומשונים בהמשך חייהם.

נעבור למחקר נוסף מ-2009 הפעם אחד החוקר את קשר בין תחלואה בסכרת לבין צריכת ביצים. ככל הנראה המחקר הרציני הראשון שנעשה בנושא הזה.

המחקר נעשה על 20,700 גברים ו36,000 נשים (מדובר למעשה בשקלול תוצאות משני מחקרים שונים) שמתוכם פתחו סכרת קרוב ל2000 גברים ומעל 2000 נשים.

במחקר הזה נמצא כי ישנו קשר מובהק בין צריכה של מעל ביצה ליום לבין פיתוח סכרת. התוצאות הללו נותרו מובהקות גם לאחר שהנתונים עברו תקנון (מניפולציה סטטיסטית להורדה של השפעה של גורמים אחרים שידועים שקשורים לסכרת) לגיל, BMI (מדד למשקל גוף ביחס לגובה), צריכת אלכוהול, היסטוריה של לחץ דם וכולסטרול גבוה, עישון ופעילות גופנית. בקרב נשים התבצעה גם תקנון ביחס לצריכת בשר בקר, צריכת ירקות, שומן רווי וטרנס, היסטוריה משפחתית של סכרת ולחץ דם.

נקודה מדהימה (טוב בסדר, מדהימה בעיני...) נוספת היא שגם כשהחוקרים חילקו את הקבוצות לפי מידת השליטה על רמות הכולסטרול של האנשים. כלומר בין אנשים שרמות הכולסטרול שלהם היו נורמאליות לבין כאלו שרמות הכולסטרול שלהם היו גבוהות והיו בטיפול או לא בטיפול (שוב תוך תקנון לכל הפרמטרים שציינתי קודם) - אז בשתי הקבוצות הללו עדיין נשמר הקשר בין סכרת לבין כמות הביצים שנאכלו בשבוע. כאשר בקבוצה שבה רמות הכולסטרול היו גבוהות ההבדלים בין הקבוצות היו חדים עוד יותר.

יאי הנה הטבלה מהמחקר כדי להפחיד אתכם עם מספרים משונים

החוקרים עצמם התקשו מעט להסביר את התוצאות הללו בהתחשב בכך שביצים אינן מעלות את רמות הכולסטרול בצום.
אולי הסקת המסקנות שלי נמהרת מידי, אבל בעיני ההסבר שלי מהפוסט הקודם על הקשר בין ביצים לבין כולסטרול בדם יכול להסביר באופן די אלגנטי את התוצאות הללו. כי אם לוקחים בחשבון את רמות הכולסטרול הגבוהות שיש בפרק הזמן שלאחר אכילת מזון עתיר כולסטרול כמו ביצה - הרי שזה רק הגיוני שבקרב אילו בעלי רמות הכולסטרול בצום גבוהות מהתקין מלכתחילה, הכולסטרול מהתזונה ישבש את רמת הכולסטרול בדם אפילו יותר.

יש עוד פה ושם כמה מחקרים פחות מרשימים בנתוניהם, כמו מחקר שמראה קשר בין צריכה של יותר מביצה ליום לבין סכרת הריונית, אבל נראה לי שזה היה מספיק כבד ומשעמם גם ככה :-)

אני מקווה שמתישהו יצטברו מספיק מחקרים בתחום הזה בשביל שיוכלו לעשות מטא-אנליזה (מעין איחוד על ידי מניפולציות סטטיסטיות של הרבה מחקרים שונים באותו תחום) על הנושא הזה ואולי יערערו סוף סוף על חיוניותן של ביצים לתזונה של אנשים בריאים וחולים כאחד.