תקציר הפרקים הקודמים - בעקבות הערת אגב של דיאטנית בעת מתן המלצות לילדה בת שלוש עם סכרת ובעיות של עודף כולסטרול ושומן בדם, יצאתי למסע אובססיבי לבדיקת הקשר בין ביצים לבין כולסטרול.
אז אכן כל מיני מחקרים מה-20 שנה האחרונות מצאו שביצים אינן מעלות את רמת הכולסטרול. גורמים אינטרסנטים שונים נופפו בממצאים הללו על ימין ועל שמאל הן אל מול הציבור הרחב והן מול אנשי מקצועות הבריאות. בשנים האחרונות נראה שהממצאים הללו חלחלו כבר לממסד הרפואי, ומתוקף כך גם לציבור הרחב.
זה שהציבור הרחב מקבל את הטענות באופן עיוור לא מפתיע מן הסתם. אך אנשי מקצועות הבריאות ופרט דיאטניות אמורות לבחון ממצאים שכאלו בצורה מעט יותר מעמיקה.
זה שהציבור הרחב מקבל את הטענות באופן עיוור לא מפתיע מן הסתם. אך אנשי מקצועות הבריאות ופרט דיאטניות אמורות לבחון ממצאים שכאלו בצורה מעט יותר מעמיקה.
רק מה, ללא מעט דיאטניות אין באמת זמן, כוח ותושיה אשכרה ללכת לקרוא את המחקר המקורי ולא להסתמך על הרצאה של דיאטנית מהתעשייה באיזה כנס או סקירה של אותה דיאטנית בעיתון מקצועי (בטח שלא עם משכורת הרעב ממה משתכרות רוב התזונאיות. אז אני בתחילת דרכי בעולם הזה ויש לי עדיין זמן כוח ותושיה..
כשבאים לבדוק ממצאים מפתיעים מסוג זה יש לבחון אותם בכמה מישורים. אקטיביסטית חשדנית מסוגי תלך דבר ראשון לסוף המאמר ותחפש מי מימן את המאמר ומי כתב את המאמר. אין זה אומר בהכרח משהו על אי מהיימנותו של המחקר. אבל במידה שאכן עומד גורם כזה, יש סיכוי לא רע שחלק מהנתונים הוצנעו. או שהניתוח הסטטיסטי שנעשה היה כזה שמפיק נתונים שאין בהם ממש. יש להכיר בכך שמחקרים וחוקרים זקוקים למימון ועל כן אינטרסים מכל מיני סוגים עשויים להתערב במדע הטהור שזה מצרך שלמיטב הבנתי לא באמת קיים. ואף על פי כן כדאי לבדוק את העניין ולברר מי עומד מאחורי כל מחקר.
ביצעתי סקירה די שטחית של מאמרים שמסתובבים להם בגוגל סקולר ואחרים. אז סקירות ממומנות של שורות מחקרים שמוכיחות את חוסר הקשר בין ביצים לעליית כולסטרול מצאתי לא מעט. שתיים לדוגמא מ2009 ו 2010:
אבל לא הצלחתי לאתר את מקור המימון של המחקרים עליהם מתבססות הסקירות הללו. כך שבאופן ישיר הם כנראה לא מומנו על ידי התעשייה. אך קשה לדעת את הנעשה מאחורי הקלעים בעולם הזה.
מי אוכל ביצים בעת צום?
אז מה המחקרים הללו אומרים בשורה התחתונה? -- ביצים אינם גורמים לעליית רמת הכולסטרול מסוג LDL בצום (הסבר מפורט [מידי] על סוגי הכולסטרול בפוסט קודם). או לפחות לא מעלים אותו באופן משמעותי. עליי להודות שאני עצמי חלשה מאד בניתוחים סטטיסטיים בשלב זה של השכלתי האקדמית. גם אם היתה לי גישה לנתונים הגולמיים שמאחורי המחקרים הללו הייתי יכולה לעשות איתם מעט מאד. מה גם שמלחמה ראש בראש בעמדה הזו כשלעצמה - זה נראה לי קצת גדול עליי כרגע. אם כך יהיה עליי להניח שאכן ביצים לא מעלות את רמת הLDL בצום. אין ספק שזה ממש מוזר במבט ראשון. איך יכול להיות שצריכה של בוחטה מטורפת כזו של כולסטרול (200-300 מ"ג לאחת - תלוי בגודל ובתזונה של התרנגולת) לא משפיעה כלל על מאזן הכולסטרול בדם. הנושא הטריד אותי מאז שלמדתי על כך במהלך התואר במדעי התזונה בפקולטה.לפני בערך שנה קראתי לראשונה סקירה קנדית של צמד רופאי לב שגרמו לי להבין לפתע את הפרובלמטיות שבסוג זה של בדיקות. אמנם אני יודעת היטב שרופאים לא מבינים בתזונה, כך שסקירה של רופאי לב מתקבלת בחשדנות על ידי. אבל דווקא כאן הם שפכו אור חדש על הסוגיה.כידוע לכל מי שעשה בדיקת דם בחייו, הבדיקות הללו שנעשות בצום, הן לא בדיוק המצב הטבעי בו הגוף שלנו נמצא בעולם המערבי. לדלג על ארוחת ערב או בוקר הוא לא משהו שנוהגים לעשות יותר מידי במערב השבע. בטח שלא אנשים בעלי בעיות השמנה המועדים למחלות של עולם השפע. במילים אחרות אנחנו נמצאים רוב הזמן במצב של שובע לא במצב של רעב וצום. יש אבערך 2-6 שעות בסוף כל לילה שבהם המטאבוליזם של הגוף מתנהל לפי סטטוס של צום. בואו נניח שמישהו סעד את ליבו באיזו חביתה עם ביצה או שתיים. אז ללא ספק בשעות שלאחר מכן הכולסטרול שלהם בשמיים. אם תזכרו בהסבר שנתתי בפוסט הקודם לעניין הכולסטרול, אז הכולסטרול מגיע לכבד שמצידו שולח את הכולסטרול בליפופרוטאינים בשם VLDL ההופכים ל-LDL לאחר מכן ומסתובבים להנאתם בדם.
למעשה ישנם מספר ניסויים קלאסיים עוד משנות ה60 וה70. שמראים בבירור את העליה החדה הזו בכולסטרול לאחר הארוחה. ישנו אפילו מחקר שמראה שהעליה ברמת הכולסטרול גבוהה יותר מאכילת ביצה מאשר בצריכה של אותה כמות כולסטרול מומסת בשמן נקי. עכשיו נניח שאדם צורך גם עוד כמה מזונות מהחי לאורך היום, הרי שהכולסטרול ממשיך להיות מעל לרמה שלו בצום לאורך כל היום.
למה לרוב מתעלמים מהנתונים והמחקרים הללו?
אני יכולה לחשוב על כמה הסברים, למי שמחפש אחר אינטרסים כלכליים של תעשיות מזון, אז זה דווקא לא המצב כאן להבנתי.
התיישנות - בעולם המדע בכלל ובמיוחד בתחומים "חמים" כמו תזונה ובכלל בריאות, ישנה אובססיביות לגבי מחקרים חדשים. אם קולגה שלי תקרא אי פעם את הטקסט הזה היא קרוב לוודאי תגלגל עניה על כך שהזכרתי בכלל מחקרים שנעשו לפני 40-50 שנה. מה אני יכולה לעשות, לא מצאתי אף מחקר חדש שחזר על המחקרים ההם. אולי היה אחד כזה ופספסתי אותו.
קביעת רמות נורמה: במדידות של רמות כולסטרול בצום אין צורך להתגבר על שונות בין קבוצות אוכלוסיה. אם היו מודדים לאנשים את רמות הכולסטרול לא בצום קשה היה להשוות את הנתונים בין אנשים עקב שונות יתר ולקבוע מה היא האוכלוסיה בסיכון למחלות לב וכלי דם כתוצאה מרמות כולסטרול גבוהות.
מחקרים על רמות כולסטרול בצום הם פשוטים ויכולים להתבצע על אוכלוסיות גדולות יותר: רמות כולסטרול בצום נמדדות במילא על ידי מוסדות בריאות שונים. קל להוציא את הנתונים הללו עבור מחקרים אפידמיולוגים שונים. המחקרים יהיו לרוב גדולים מאד כי לא היה צריך להשקיע כסף במדידות מיוחדות.
מחקר שיעסוק ברמות כולסטרול לאורך יום של אכילה רגישה יוכל להיעשות רק על אוכלוסיות קטנות כי הוא ידרוש בדיקות תכופות שאינן מתקיימות במילא במסגרת בריאותית כלשהי, יהיה קשה למצוא מתנדבים למחקר וההשקעה הכספית תהיה גבוהה יחסית.
התוצאה של דרך החשיבה הנוכחית היא שפשוט מתעלמים מרמות הכולסטרול במצב הרגיל, כתוצאה מכך חוקרים שוברים לאחרונה את הראש בנסיון להבין את המנגנון לקשר בין ביצים לבין סכרת ובין ביצים לבין מחלות לב. אני בהחלט עוד רחוקה מלהיות ברת סמכא במנגנונים ביוכימיים מסובכים, אבל אני חושדת יותר ויותר בפרובלמטיות של רמות הLDL בצום, שהעלתי כאן ולבין המחלות הללו.
סנונית ראשונה שנתקלתי בה בהקשר הזה היא סקירה מ-2008 שמדברת בדיוק על ההבדל בין מצב של צום למצב של שובע, רק מתמקדת יותר ברמות טריגלצרידים (שומנים) ופחות בכולסטרול. לא קראתי אותו לעומקו, אבל אני משערת שהעקרון הוא דומה.
אני חושבת שיש עוד כמה מחקרים שמתעסקים בנושא הזה מהשנים האחרונות ואולי הם יצליחו למוטט את התיאוריות הנוכחיות שמסירות את האחריות של ביצים על תחלואות הקשורות בכולסטרול גבוה.
בפוסט הבא אסקור את הקשר בין צריכת ביצים לבין סכרת שכאמור הקשר הזה היווה את הטריגר לכל הפוסטים הארוכים האלה...
השארו עמנו אחרי הפרסומות והחגים.
ביצעתי סקירה די שטחית של מאמרים שמסתובבים להם בגוגל סקולר ואחרים. אז סקירות ממומנות של שורות מחקרים שמוכיחות את חוסר הקשר בין ביצים לעליית כולסטרול מצאתי לא מעט. שתיים לדוגמא מ2009 ו 2010:
אבל לא הצלחתי לאתר את מקור המימון של המחקרים עליהם מתבססות הסקירות הללו. כך שבאופן ישיר הם כנראה לא מומנו על ידי התעשייה. אך קשה לדעת את הנעשה מאחורי הקלעים בעולם הזה.
אי לכך עליי לזכות את המחקרים מחמת הספק לעת עתה. אולי "אפתח את התיק" מחדש ביום מן הימים.
מי אוכל ביצים בעת צום?
אז מה המחקרים הללו אומרים בשורה התחתונה? -- ביצים אינם גורמים לעליית רמת הכולסטרול מסוג LDL בצום (הסבר מפורט [מידי] על סוגי הכולסטרול בפוסט קודם). או לפחות לא מעלים אותו באופן משמעותי. עליי להודות שאני עצמי חלשה מאד בניתוחים סטטיסטיים בשלב זה של השכלתי האקדמית. גם אם היתה לי גישה לנתונים הגולמיים שמאחורי המחקרים הללו הייתי יכולה לעשות איתם מעט מאד. מה גם שמלחמה ראש בראש בעמדה הזו כשלעצמה - זה נראה לי קצת גדול עליי כרגע. אם כך יהיה עליי להניח שאכן ביצים לא מעלות את רמת הLDL בצום. אין ספק שזה ממש מוזר במבט ראשון. איך יכול להיות שצריכה של בוחטה מטורפת כזו של כולסטרול (200-300 מ"ג לאחת - תלוי בגודל ובתזונה של התרנגולת) לא משפיעה כלל על מאזן הכולסטרול בדם. הנושא הטריד אותי מאז שלמדתי על כך במהלך התואר במדעי התזונה בפקולטה.לפני בערך שנה קראתי לראשונה סקירה קנדית של צמד רופאי לב שגרמו לי להבין לפתע את הפרובלמטיות שבסוג זה של בדיקות. אמנם אני יודעת היטב שרופאים לא מבינים בתזונה, כך שסקירה של רופאי לב מתקבלת בחשדנות על ידי. אבל דווקא כאן הם שפכו אור חדש על הסוגיה.כידוע לכל מי שעשה בדיקת דם בחייו, הבדיקות הללו שנעשות בצום, הן לא בדיוק המצב הטבעי בו הגוף שלנו נמצא בעולם המערבי. לדלג על ארוחת ערב או בוקר הוא לא משהו שנוהגים לעשות יותר מידי במערב השבע. בטח שלא אנשים בעלי בעיות השמנה המועדים למחלות של עולם השפע. במילים אחרות אנחנו נמצאים רוב הזמן במצב של שובע לא במצב של רעב וצום. יש אבערך 2-6 שעות בסוף כל לילה שבהם המטאבוליזם של הגוף מתנהל לפי סטטוס של צום. בואו נניח שמישהו סעד את ליבו באיזו חביתה עם ביצה או שתיים. אז ללא ספק בשעות שלאחר מכן הכולסטרול שלהם בשמיים. אם תזכרו בהסבר שנתתי בפוסט הקודם לעניין הכולסטרול, אז הכולסטרול מגיע לכבד שמצידו שולח את הכולסטרול בליפופרוטאינים בשם VLDL ההופכים ל-LDL לאחר מכן ומסתובבים להנאתם בדם.
למעשה ישנם מספר ניסויים קלאסיים עוד משנות ה60 וה70. שמראים בבירור את העליה החדה הזו בכולסטרול לאחר הארוחה. ישנו אפילו מחקר שמראה שהעליה ברמת הכולסטרול גבוהה יותר מאכילת ביצה מאשר בצריכה של אותה כמות כולסטרול מומסת בשמן נקי. עכשיו נניח שאדם צורך גם עוד כמה מזונות מהחי לאורך היום, הרי שהכולסטרול ממשיך להיות מעל לרמה שלו בצום לאורך כל היום.
למה לרוב מתעלמים מהנתונים והמחקרים הללו?
אני יכולה לחשוב על כמה הסברים, למי שמחפש אחר אינטרסים כלכליים של תעשיות מזון, אז זה דווקא לא המצב כאן להבנתי.
התיישנות - בעולם המדע בכלל ובמיוחד בתחומים "חמים" כמו תזונה ובכלל בריאות, ישנה אובססיביות לגבי מחקרים חדשים. אם קולגה שלי תקרא אי פעם את הטקסט הזה היא קרוב לוודאי תגלגל עניה על כך שהזכרתי בכלל מחקרים שנעשו לפני 40-50 שנה. מה אני יכולה לעשות, לא מצאתי אף מחקר חדש שחזר על המחקרים ההם. אולי היה אחד כזה ופספסתי אותו.
קביעת רמות נורמה: במדידות של רמות כולסטרול בצום אין צורך להתגבר על שונות בין קבוצות אוכלוסיה. אם היו מודדים לאנשים את רמות הכולסטרול לא בצום קשה היה להשוות את הנתונים בין אנשים עקב שונות יתר ולקבוע מה היא האוכלוסיה בסיכון למחלות לב וכלי דם כתוצאה מרמות כולסטרול גבוהות.
מחקרים על רמות כולסטרול בצום הם פשוטים ויכולים להתבצע על אוכלוסיות גדולות יותר: רמות כולסטרול בצום נמדדות במילא על ידי מוסדות בריאות שונים. קל להוציא את הנתונים הללו עבור מחקרים אפידמיולוגים שונים. המחקרים יהיו לרוב גדולים מאד כי לא היה צריך להשקיע כסף במדידות מיוחדות.
מחקר שיעסוק ברמות כולסטרול לאורך יום של אכילה רגישה יוכל להיעשות רק על אוכלוסיות קטנות כי הוא ידרוש בדיקות תכופות שאינן מתקיימות במילא במסגרת בריאותית כלשהי, יהיה קשה למצוא מתנדבים למחקר וההשקעה הכספית תהיה גבוהה יחסית.
התוצאה של דרך החשיבה הנוכחית היא שפשוט מתעלמים מרמות הכולסטרול במצב הרגיל, כתוצאה מכך חוקרים שוברים לאחרונה את הראש בנסיון להבין את המנגנון לקשר בין ביצים לבין סכרת ובין ביצים לבין מחלות לב. אני בהחלט עוד רחוקה מלהיות ברת סמכא במנגנונים ביוכימיים מסובכים, אבל אני חושדת יותר ויותר בפרובלמטיות של רמות הLDL בצום, שהעלתי כאן ולבין המחלות הללו.
סנונית ראשונה שנתקלתי בה בהקשר הזה היא סקירה מ-2008 שמדברת בדיוק על ההבדל בין מצב של צום למצב של שובע, רק מתמקדת יותר ברמות טריגלצרידים (שומנים) ופחות בכולסטרול. לא קראתי אותו לעומקו, אבל אני משערת שהעקרון הוא דומה.
אני חושבת שיש עוד כמה מחקרים שמתעסקים בנושא הזה מהשנים האחרונות ואולי הם יצליחו למוטט את התיאוריות הנוכחיות שמסירות את האחריות של ביצים על תחלואות הקשורות בכולסטרול גבוה.
בפוסט הבא אסקור את הקשר בין צריכת ביצים לבין סכרת שכאמור הקשר הזה היווה את הטריגר לכל הפוסטים הארוכים האלה...
השארו עמנו אחרי הפרסומות והחגים.
