יש את הימים המפוקפקים כאלו שחם ועצוב מכדי לעשות עם עצמך משהו מועיל לעצמך או לחבר'ה האנושית או החייתית.
אתמול היה קצת יום כזה. כדי למנוע מהיום להמשיך להדרדר צפיתי ברצף של סרטוני אנימציה שזו תמיד דרך מוצלחת לברוח ממחשבות שליליות.
תכלס, בהתחשב במה שהתרחש אתמול ברוטשילד, כמו גם נסיון ההצתה של גלריית החנות האהובה עליי ברחוב העליה, באמת שהאסקפיזם הזה קצת מתבקש.
הגעתי לסרטונים הללו דרך אחד הבלוגים החביבים עליי בשנה האחרונה - מוצף. שגם מופיע פה בתפריט ההמלצות שלי מימין. זה בהחלט שיפר את הרגשתי. גזרו והדביקו לדפדפן בעת מצוקה.
טיפה ארוך מידי לז'אנר הזה, אבל שווה להשאר עד הסוף...
וזה אולי קצר מידי, רציתי נורא שזה ימשיך..
אני לא כלכך אוהבת אנימציה ממוחשבת מהסוג הזה, אבל זה חמודי
בזמן האחרון יש לי יותר מידי חברים מעשנים. זה מטריד.
לפעמים חוזרים למקורות. זכורים לי סרטוני האנימציה דומים לזה ברכבת ההפתעות כמדומני.
האנימציה הזו הזכירה לי באופן מוזר קומיקס שכוח אל של דודו גבע מתוך הספר שלו דרדר במדבר (או דרדס במכנס לא בטוחה) זה בעיקר שיר די מגניב שמשתלב ממש טוב עם הקליפ הזה.
ולסיום: הסבר מאיר עיניים איך מודדים את היקום
כעת אפשר יהיה להתחיל שבוע חדש שמחים ושלווים יותר [אנחת רווחה]. פסטיבל האנמיציה מתחיל להתקרב. אז יש סיבות מוצקות להיות קצת אופטימיות.
