הייתי בברלין והתאהבתי.
כלומר. התאהבתי בפארק.
התאהבתי בשדה תעופה לשעבר. המקום שאפשר להגדיר אותו (לפחות לעשור הקרוב בתקווה להרבה יותר) כצדק פואטי בהתגלמותו. מקום שהוא יותר-מידי-נכון.
רוב האנשים כנראה שיסתפקו במידע על כך שמדובר שדה תעופה שנסגר סופית ב-2008 וכרגע הוא פשוט פארק ענק וירוק ו... רחב. באמצע העיר היותר-מידי-יפה-יותר-מידי-רחבה מלכתחילה. אולי זה גם באמת מספיק. מספיק רק לנסוע שם באופניים על מסלולי טיסה לשעבר, כשהאופק רחב (כן זו מילת מפתח) כלכך וקרני השמש נשברות מהעננים, והכל נראה כמו באיזה ציור של הולנדי אימפרסיוניסטי כזה או אחר, ויש עפיפונים בשמיים ואנשים שמחברים לסקטבורד שלהם מצנח רחיפה ויש גם גינה קהילתית ציורית, ושלטים שמזהירים מלהכנס לאיזורים מסויימים בתקופת האביב כדי לא להבהיל איזה ציפור אירופאית בסכנת הכחדה, שדוגרת על הקרקע שם. הכל נראה מוגזם מידי..
אבל אז כשקוראות שלטים אחרים שמוצבים שם בגרמנית ובאנגלית שיש לצד מסלולי הנחיתה ומספרים את ההיסטוריה של המקום המיוחד הזה, וכשנכנסות למבנה של שדה התעופה לשעבר (אי אפשר להכנס על דעת עצמך, אבל אפשר לקחת סיור שאינו זול -15 יורו, אבל שווה לאללה לחובבות הז'אנר) אז מבינות על מה הפסטורליות המופרכת הזו יושבת. היסטוריה רבת תהפוכות וגלגולים שהופכים את המקום הזה אולי לסמל לכל מה שברלין אולי (אולי!!) הצליחה (לפחות מנסה) ליצור.
לא אתיימר להציג פה את הסיפור של טמפלהופ במלואו, מספיק אנשים אחרים עשו את זה טוב ממני. אשים כמה תמונות והסברים אקראיים במקום.
 |
| עד שנות העשרים של המאה ה-18 השטח של טמפלהוף היה שטח חקלאי בבעלות מסדר הטמפלרים (ההם ממסעות הצלב) וזה גם מקור שמו של השטח שהוזכר לראשונה במקור כלשהו בשנת 1381 |
 |
| מתישהו בסוף המאה ה-18 מתחילים להשתמש בשדות האלו כמרחב לבצע בו מסדרים צבאיים של הקייזר, כאן בעצם מתחילה ההסטוריה המליטריסטית של טמפלהוף שתהי שלובה יותר ופחות בגלגוליו השונים. הממ.. בעצם גם הטמפלרים זה לא בדיוק היסטוריה פציפיסטית במיוחד |
 |
| אם כי תכלס גם אז השתמשו בשטח הזה גם לפיקניקים פסטרוליים בשחור לבן |
בתחילת המאה ה-20 מתחיל העניין הזה של לנסות להתרומם מעל הקרקע באמצעים שונים, להגיע לגרמניה.
 |
| בין היתר ההמראה המפורסמת של הצפלין הראשון התרחשה בקיץ של 1909 בנוכחות קהל של 300 אלף ברלניאים מריעים |
 |
| לא עובר חודש וחלוץ מעופף מוכר - אוליבר וויט גם הוא עורך ניסויי תעופה, והיו עוד כל מיני דמויות נוספות שסיפקו בידור זול להמונים המשתאים |
 |
| בשנת 1923 מגיעים למסקנה שצריך למסד את המגרש חניה הזה של מטוסים שהתפתח שם, אז בנו בניין - כלומר בוטקה עם שומר |
 |
די מהר מבינים שהבוטקה הקטן לא מספיק, נוספים עוד ועוד מבנים והאנגרים. עד סוף 1928 נבנה כבר מבנה רציני יותר של שלוש קומות.
במהלך 1928 התקיימו לפחות 22 "ימי תעופה" - ימים בהם נוחתים כל מיני טייסים חלוצים שחצו יבשות ואוקיאנוסים בכדי לנחות בטמפלהופ |
 |
| נחיתה של צפלין מסוג LZ 127 לאחר ששט לו מסביב לעולם בשנת 1929 (אחד מ"ימי התעופה" ההומים ביותר של 1929). |
 |
| עוד יום רגיל בטמפלהופ של שנת 1931 |
ואז. הנאצים עולים לשלטון.
 |
אסיפה נאצית שנערכה ב1933 בפארק
|
 |
| וככה זה נראה יום למחרת אסיפה נאצית שנערכה ב-1 במאי 1933 |
 |
| בשנת 1936 המשחקים האולפים התרחשו בברלין, ונערכו גם כמה ימי תעופה כחלק ממפגן הראווה הכללי של האולפידיה |
 |
1933\1934 - להיטלר וחבריו היו תוכניות גדולות למרחב הזה, כחלק מהחלום לבנות את GERMANIA. הם רצו לבנות שדה תעופה מגלומני לזמנו, שישמש כשלעצמו כמרפסת ענקית למאות אלפי אנשים שיצפו במסדרים צבאיים שתוכננו להתרחש למטה מידי פעם . מרחב שיכלול אולם נשפים לכמה עשרות אלפי אנשים וכן הלאה וכן הלאה ג'אנק נאצי. את המבנה תכנן Ernst Sagebiel ולא האדריכל המפורסם יותר אלברט שפר
|
 |
| המבנה התחיל להבנות בשנת 37 ועד שנת 41 סיימו לבנות אותו (למעשה הפסיקו לפני שסיימו את הכל, כי בכל זאת מלחמה) כלומר תוך בערך 5 שנים - שזה כלום - למעשה העבודות נמשכו 24 שעות כדי להספיק להשלים אותו מהר כלכך ועוד תוך כדי מלחמה. באותו זמן היה גם צמוד לשדה התעופה מחנה ריכוז קטן לקומוניסטים, הומוסקסואלים, מתנגדי משטר למינהם ושאר אנשים שלא חפצו בקיומם |
 |
| זה לא קשור לטמפלהופ אבל זה מופרע מכדי לא להזכיר את זה. השוואה בין Volkshalle (היכל העם מבנה מופרך שהיטלר עצמו תיכנן) לבין הרייכסטג והשער המרשים שיש קרוב לכניסה לפארק טירגארטן - שניהם מבנים מרשימים לכל הדעות. ההיכל הזה אמור היה להכיל כמליון איש שיוכלו להקשיב לנאומים של היטלר גם אם יורד גשם בחוץ. אם כי ככל הנראה אם המפלצת הזו היתה נבנית התיאוריה גורסת שבגלל הבל הפה של מליון האנשים היה מתחיל לרדת גשם מהתקרה... |
 |
למעשה הנאצים עצמם לא ממש השתמשו במבנה הזה כשדה תעופה במהלך המלחמה. האולם המרכזי שישמש מאוחר יותר כטרמינל, שימש בימי המלחמה כמעין האנגר ענקי שבו תיקנו מטוסי לופטאנזה שנפגעו (את מרבית העבודה ביצעו עובדים בכפייה סלאביים ששהו במחנה עבודה צמוד, שהחליף את מחנה הריכוז - כמה נוח.)
|
 |
| לקראת סוף המלחמה הנאצים עברו ללתקן את המטוסים שלהם במנהרות שהיו אמורות לשמש במקור לרכבת תחתית (החיבור של השדה לרכבת תחתית היה למעשה אחד האלמנטים החדשנים במבנה הזה). אם כי בפועל טמפלהוף כמעט שלא הופצץ, כנראה כי לקראת סוף המלחמה האמריקאים כבר בנו על השימוש בשדה התעופה לצורכיהם. למעשה את ההרס הגדול ביותר לשדה גרמו הנאצים עצמם ככל הנראה. כשהרוסים כבר עמדו בשערי ברלין אירע פיצוץ פנימי במבנה המרכזי, ככל הנראה כחלק מהמחשבה להשאיר כמה שפחות מבנים שמישים לאומות המנצחות. |
 |
| ועניין אחרון בקשר לנאצים, אם תשימו לב, בתמונה הזו מסוף המלחמה עדיין לא נסללו בשדה הזה מסלולי המראה ונחיתה של ממש. הסיבה לכך היא שבמקור הנאצים רצו שהמסלולים יצאו מתוך המבנה הראשי בקו ישר שכזה שיצור סימטריה. רק שכיוון הרוח לא התאים לתוכניות. אז הם ויתרו על מסלולים (שיסללו בהמשך, בתקופה שבה המקום ישלט על ידי אמריקאים). |
כאן נגמר פרק ב של טמפלהוף, לחלקים הבאים (ימי המלחמה הקרה ומה שקרה אחר כך) אולי אקדיש פוסט נפרד מתישהו כשיהיה לי קצת זמן ואולי אתעצל וזה לא יקרה לעולם.
מקורות עיקריים לתמונות כאן נלקחו מהרבה מקומות כשהעיקריים הם אילו:
http://www.jedelsky.de/flughafen_tempelhof/index_2.html
http://www.dieselpunks.org/profiles/blogs/tempelhof-a-story-of-an
