תזונת החולדה בטלויזיה

במסגרת לימודי בקורס "תזונת האדם" התחילו ביום רביעי הרצאות בנושא התנהגויות אכילה. כמו מרבית הקורס גם הפעם מדובר במחקרים שונים על תזונת מינים שונים של חיות.

למעשה, בשעתיים המחכימות שעברו עליי באותו יום הספקנו לטבוח כמה מאות חולדות, מספר לא מבוטל של עכברים, כמה קופים, עדת זאבים (?!) וטלה אחד. או כלשונו של המרצה והחוקר: "שאלתי את החולדות מה הן מעדיפות לאכול".

תוך כדי כך גילינו מספר גילויים מרגשים שיוכלו להופיע על גבי עטיפת מסטיק הבזוקה הבא שתלעסו. למשל:

הידעת?
ניתן לגרום לעכברים לחשוב שטעם מר הוא מתוק וטעם מתוק הוא מר על ידי שינוי הרצף הגנומי בתאים ספציפיים.
הידעת?
אם תתנו ללהקת חולדות תזונה נטולת נתרן לחלוטין למשך כמה שבועות עד כי תגרמו להם למחסור כרוני במינרל חשוב זה, ואח"כ תתנו להם לבחור בין תמיסת מלח נתרן לתמיסת מלח אשלגן הם יצליחו להבדיל בין שתי התמיסות וישתו רק מהתמיסה הראשונה.
הידעת?
הטעמנים שנמצאים על הלשון נמצאים למעשה לאורך כל מערכת העיכול (את זה גילו רק לפני שנתיים, על עכברים כמובן)
ועוד ועוד...

תגובתי למידע זה דומה לתגובתה של ענבל ליצירות אמנות אסטתיות במיוחד שהיא: "אוקי ו...?"

ביצירות אמנות שלעיתים ישנה מחלוקת לגבי מהותו של המסר המועבר לצופה המהורהר, מסר שלעיתים פשוט איננו בנמצא באופן מכוון, הרי שאף אחד לא נפגע באופן פיזי (לא תמיד כמובן ראו ערך קדישמן או דמיין הירסט, אך תזרמו איתי רגע). כך גם בכל מיני מחקרים הזויים ונטולי רלוונטיות במדעים מדוייקים ומדעי הרוח. ואילו במקרה דלהלן, מעבר לתהיית ה'אוקי ו...?' שלי בעניין משמעות פיסות המידע הללו עבורי כתזונאית ועבור יתר האנושות. הרי שכאן המידע הזה הוא מאד רלוונטי עבור מליוני חיות המעבדה המנוצלות עבור מחקרים ספציפים וחסרי כל שחר שמטרתם העיקרית סיפוק סקרנותם של בני אדם.

הורדתי השבוע בדיליי של חודשיים שלושה את החדש של טלויזיה ברדיו. קוראים לו Dear Science שכבר השם שלו נתן לו כמה נקודות זכות אצלי, מעבר לכך שזו להקה מגניבה באופן כללי. מדובר בדיסק מצויין גם אם קשה לעיכול ונראה שזה הדיסק שיסיים את שנת 2008 עבורי. הפוסט הנוכחי נותן לי תירוץ להעלות לכאן את אחד משירי האלבום.